אור ברסלב
אמרי משה סימן כב › כו)

אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי

סימן כב · כו)

כה)

ולענ"ד יש להביא ראי' ברורה למש"כ דק"ל טובא בהא דאמרי' ביפ"ת כופה ומטבילה לשם שפחות וחוזר ומטבילה לשם שחרור ומותר בה מיד, ולהרמב"ם דהטבילה הוא לאחר הג"ש וכבר הוא מופקע מהאדון וא"ל עליו כלום, ואי נימא דהטבילה הוא רק לקבלת יהדות א"כ איזה זכות יש להאדון שיכול להטבילו בע"כ אחר הג"ש שכבר ל"ש אליו כלל, וגם להתוס' דהטבילה קודם שחרור ג"כ קשה אי נימא דהטבילה הואז רק לקבלת יהדות ול"ש לאיסור עבדות א"כ מה שייך זה להאדון שיוכל לכופו וכפית האדון ל"ש רק במה שנוגע לעבדות דע"ז יש לו רשות לשחררו בע"כ ואולם לפמ"ש ניחא כיון דגם להרמב"ם העבדות הוא הגורם שלא להתקדש בקדושת ישראל וכיון דהוא מכלל איסור עבדות וע"כ כ"ז שלא טבל ע"כ דהאדון הוא בעלים על איסור עבדות הזה, דכל עבדות הרי ע"כ די"ל בעלים ולכן האדון יש לו הזכות על הטבילה להטבילו בע"כ כמו שיש לו רשות לשחרר בע"כ, ואף לאחר הג"ש שכבר פקע גם איסורא דעבדות לענין תפיסת קדושין להרמב"ם, מ"מ לענין להתקדש כישראל דלא נפקע העבדות כ"ז שלא טבל, וכיון דהוא מכלל איסור עבדות לכן האדון הוא הבעלים ע"ז, להטבילו בע"כ, וכמו דמפקיר עבדו דנשאר אדון רק על האיסור לשחרר ואך דשם הוא אדון על כל האיסור ואחר הג"ש הוא אדון רק על מקצת האיסור שנשאר עדיין שלא נתקדש כישראל וע"כ הוא בעלים להטבילו בע"כ, אבל להרמב"ם ג"כ ס"ל דגירותו בעבדות לא הי' לחצאין כנ"ל, ואף שמלשון הרמב"ם משמע דבטבילת שחרור נשלם הגירות הכונה הוא דכיון דאיסור עבדות גרם לו שלא יתקדש כישראל גמור וע"כ הטבילה דשחרור מקרי ג"כ גירות והוא כגירות מעבדות ושחרורו וגירותו באין כאחת.

תוכן העניינים

אמרי משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה