אור ברסלב
אמרי משה סימן כב › יח)

אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי

סימן כב · יח)

יז)

ועפ"י הרמב"ן הנ"ל הבנתי ג"כ מה דדחיק הרמב"ן שם בהני דיהבי זוזי אכרגא אי צריכי ג"ש דהנפ"מ כשהטבילו הלוקחים בע"כ לשם עבדות וקמבעי אי הוי כקונה עבד מעכו"ם דמטבילו בע"כ וצריך ג"ש או דלמא אין כפיתן כלום משום דאין להמלך קנין בהדי ואינו מחוור דא"כ הי' לו לשאול אם הם כעבדים או כעכו"ם עכ"ל, ולמה דחיק בזה ולא פירש כפשוטו דבעי טרם שטבלו אי צריכי ג"כ ולא מהני מחילה ויכולים הבעלים לחזור בלא ג"ש או דמהני מחילה דבשלמא רש"י ותוס' דהוכרחו לפרש דנפ"מ לענין אי מהני הגירות היינו משום דהם ס"ל דזה ודאי פשיטא דהמלך לא גרע משאר עכו"ם, והני דיהבי זוזי ג"כ יש להם קנין מע"י ככל לוקח עבד מעכו"ם וא"כ א"א לפרש דבעי אי מהני מחילה דודאי ל"מ ככל לוקח מעכו"ם דל"מ מחילה וכנ"ל, וע"כ פירשו, דהספק הוא אי מהני הגירות ככל לוקח עבד מהעכו"ם או דהכא עדיף משום דד"מ ודמי לקנה מעכו"ם גופו דלא מהני מה שטבל לב"ח, אבל הרמב"ן דפי' האיבעי' אי הכא גרע מכל לוקח מעכו"ם או דדמי ללוקח מעכו"ם ומהני טבילתם בע"כ א"כ למה הוצרך לזה ולא פירש כפשוטו דבעי אי מהני מחילה או צריך ג"ש ואולם לפמש"כ דהרמב"ן ס"ל דכל לוקח עבד מעכו"ם ג"כ מהני מחילה וע"כ ניחא דא"א לפרש כפשוטו דודאי מהני מחילה דהא לא עדיף מכל לוקח מעכו"ם וע"כ הוצרך לפרש שהטבילו בע"כ ואז צריך ג"ש אי לא גרע מכל לוקח מעכו"ם דנעשה עבד גמור ע"י הטבילה בע"כ, ולכן הקשה ע"ז דהו"ל למבעי בעבדותן אי דינם כעבדים לענין מצוות או דהם כעכו"ם ואח"כ כתב הרמב"ן ז"ל ויש לפרש דקנין המלך עדיף דמשוי להו עבדים בלא טבילה דכיון דמקבלין מלכותו וגזירותיו הרי הם כנמכרים לדעת עצמו וכעכו"ם גופי' שנמכר, ופשוט. דכיון דגופו משתעבד לכרגא הפורע מס שלהם כלוקח גופם מהם דהא לדידהו משתרשי זוזי ואינהו פרעי חובם עכ"ל, נראה כונתו דאין הספק אי יש להמלך קנין עדיף יותר מכל עכו"ם משום דד"מ או משום כיבוש רק הספק הוא דמשום דד"מ נעשו כמוכרים עצמן להישראלים דיהבי זוזי ודינם כעבדים דצריך ג"ש, ועוד יתבאר בסי' שאח"ז אות י"א.

תוכן העניינים

אמרי משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה