אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן כב · יג)
ולכאורה אפ"ל כמו שהערנו קצת חכ"א דהישראל זוכה בעצמו קהי"ג ע"י יאוש הבעלים אבל השבאי עצמו א"א לזכות קה"ג, גם ע"י כיבוש דעכו"ם א"ל רק מע"י, וע"כ אצל השבאי השחרור מפקיע משעבוד אבל הישראל שזוכה מעצמו בהעבד גם בקה"ג א"א להפקיע. ואולם לדעתי אאפל"כ דהא הראשונים הקשו למה אין זוכה העבד בעצמו ע"י היאוש ולמה זוכה השבאי, ותירצו, דכיון שהוא תח"י השבאי שגזלו ויש לו קנין גזילה וע"כ זכה בו למע"י משעה ראשונה וע"כ ל"מ לזכות בעצמו, עי"ש ברשב"א וכיון דהעכו"ם א"ל רק קנין למע"י א"כ כשנתיאש זכה העבד בעצמו את קה"ג בשעת היאוש כיון דע"ז הקה"ג לא היה רשות השבאי שולט ושוב א"א להישראל שקנה מהשבאי לזכות הקה"ג וגם ל"ל כמשכ"ל על הריטב"א דאצל העכו"ם הוא רק קנין ממון דאין מעכב להגירות וכשבא ליד ישראל הוי אצלו קנין איסור, דהרי הכא מיירי בעבד שקנין האיסור נשאר אצל הראשון ואין להלוקח מהשבאי רק קנין ממון, ובכ"ז ס"ל דמעכב להשחרור וא"כ מ"ט מהני כשהוא תח"י השבאי.