אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן כב · טז)
ומיושב ג"כ מה שהקשינו מהא דבב"ק וביבמות דאמרי' דמפקיע משעבוד הא אין יכול לסלק בזוזי ובכה"ג אין מפקיע כמ"ש התוס' גיטין, ולהנ"ל זה באמת כונת הגמרא דכמו דשחרור מפקיע משעבוד ול"א להיפוך דהשעבוד מעכב שלא יחול השחרור משום דהוי שיור בשחרור, דבשלמא בהקדש דמפקיע ול"א דהשעבוד יעכב שלא יחול ההקדש, היינו משום דבהקדש אין חסרון משום שיור וחל ההקדש על מה שיש לו ואין זכות שיש לאחר מעכב שלא יחול ההקדש על שלו וע"כ בשעבוד דיכול ההקדש לחול שוב אמרי' דמפקיע השעבוד אבל בשחרור שנתבאר לעיל דא"א לשחרר הקנין איסור שיש לו כשהקנין ממון לאחר ומשום דאין זה שחרור, וא"כ גם בשעבוד נימא דהשעבוד יעכב שלא יחול השחרור משום דהוי שיור וע"כ צ"ל כיון דע"י השעבוד א"א לו לזכות עתה בקנין האיסור כ"ז שלא גבה וע"כ ל"מ שיור בשחרור ודוקא כשיש לאחר קה"ג שיוכל לזכות בהאיסור אז אמרי' דא"א לבעל קה"א לשחרר. וכמש"ל דהוי שיור אבל לא בשעבוד כ"ז שלא גבה דא"א לזכות בקה"א, וע"כ אין זה שיור להשחרור, וזה הוא דמביא הגמרא בב"ק דיוצאין בשו"ע לאשה מהא דשחרור מפקיע משעבוד, דגם בעבדי מלוג שיש להבעל ק"פ כיון דלאו כקהג"ד, ואין גורר אחריו האיסור, וע"כ יכולה האשה לשחרר וגם ביציאת שו"ע דמי לשחרור. ואין מעכב הק"פ להשחרור. וכן ביבמות לענין גירות דמצי לטבול לב"ח כשקנה מעכו"ם דא"ל רק מע"י, מה"ט דע"י הקנין דמע"י אין לו האיסור. וע"כ אין מעכב להגירות וכמו בשחרור דמפקיע משעבוד ואין מעכב השעבוד להשתחרר מה"ט ולכן בשום דוכתא לא מצינו דגם הקדש יפקיע אם יש לאחר ק"פ ורק בשחרור אמרי' כן ומשום דהשחרור הוא על קנין האיסור וע"כ אין מעכב רק קה"ג שגורר אחריו קה"א. אבל ק"פ אין מעכב להשחרור וכיון דחל השחרור שוב מפקיע הק"פ.