אור ברסלב
אמרי משה סימן יט › א)

אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי

סימן יט · א)

סימן יט

ויש להבין אי הרמב"ם מפרש האיבעי' דר"מ ב"ח ג"כ בהעדים חקוקים על יד העבד כמו שפי' הרמב"ם המשנה א"כ למה צריך הרמב"ם דהיא אומרת בע"מ נמסר לי הרי להרמב"ם סגי בע"ח לחוד ואי משום דבכה"ג לא סגי בע"ח כיון דנשאר בספק אם נתן לה או הוא מנפשי' עייל תו ל"מ ע"ח עפמ"ש הר"נ דהא דסגי בע"ח לר"א אף דהעיקר לר"א ע"מ כורתים אך משום דע"י הע"ח הוי עדות על המסירה שבא מידו לידה וכ"ז בכל הגיטין דהוי הוכחה ודאית שבא מידו לידה אבל הכא די"ל דמנפשי' עייל תו לא מקרי עדים כלל ואף אי באמת נתן לה לגירושין אבל עדים על המסירה ליכא ע"י הע"ח וע"כ הוצרך הרמב"ם דאומרת בע"מ נמסר ובמשנה דמגורשת ודאי ע"כ סגי בע"ח לחוד אך באמת יש להבין הגמ' גופא דמ"ט הוי מגורשת ודאי אף אי איירי המשנה דהעבד הי' שלה וכמו שמתבאר בב"י (סי' קכ"ד) אבל ע"כ הרי צריכה להקנות להבעל קודם הנתינה וא"כ שוב הוי כמוחזק שהוא שלו ונימא דמנפשי' עייל וכבר הרגיש בזה הב"ש סקי"ז ע"ש ואם נימא דכיון שהי' שלה אמרי' דלא הקנתה לו רק בתנאי שיגרשה ומה"ט היא נאמנת לענין לזכות בהעבד ולכן ידעינן שוב דגירשה בודאי אבל עדיין קשה דעכ"פ ע"י ע"ח לחוד א"א לה להתגרש, דהע"ח לא מהני לר"א רק אי ידעינן המסירה ע"י הע"ח אז מקרי דהם עדים על המסירה אבל הכא ע"י הע"ח לא ידעינן דבודאי מסר לה די"ל דמנפשי' עייל ורק הא דנאמנת דנתן לה ולא עייל מנפשי' משום דא"א להפקיע העבד מחזקתה שהי' מוחזקים ששלה הי' אבל לא ע"י הע"ח ידעינן שמסר לה רק מצד חזקתה הקודם וזה ל"מ ע"מ ע"י הע"ח דע"י הע"ח לחוד יש לספק דילמא עייל מנפשי' ואולי י"ל דהרמב"ם מפרש גם במשנה דהיא אומרת שבע"מ נמסר והא שכתב הרמב"ם אף שאין לה ע"מ היינו דא"צ להביא הע"מ ולאפוקי ממה דרצה הגמ' לס"ד לאוקמי המשנה בע"מ ור"א היינו שהע'"מ לפנינו אבל לפי"מ דמוקי בכתיבת קעקע דא"א להזדייף א"צ להביא הע"מ אבל איירי ג"כ שאומרת בע"מ נמסר.

תוכן העניינים

אמרי משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה