אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן יב · א)
הנה לכאורה לפי"מ דקי"ל דהמקיף את הקטן חייב דאף דניקף לאו ב"ח חייב המקיף, לפי זה י"ל בכה"ג בענין הנ"ל ג"כ דאסור לישראל לגלחו אם אפשר ע"י עכו"ם בכדי שלא יעבור המקיף, אך לענ"ד י"ל דאינו כן, דהנה ביבמות (ד' ה') נפ"ל דעדל"ת מראשו דמצורע דדחי ל"ת דהקפה, והנה לכאורה נראה דרק הניקף מקיים העשה דתגלחתו ולא המגלחו, ולפ"ז ק"ל דאיך אמרי' עדל"ת ואיך יעבור המקיף באיסור בלא קיום מצוה וכמ"ש התוס' כה"ג בגיטין ובכ"ד לענין ח"ע דלהכי ל"א דידחה ל"ת דל"י קדש משום דבדידה ליכא עשה, ואשר ע"כ הי' נראה להוכיח דבכהאי גוונא דהניקף מותר לגלח משום עדל"ת תו ליכא שום איסור על המקיף ואף לפי"מ דקי"ל דהמקיף הקטן חייב ומשום דלא מקשינן מקיף לניקף, היינו דוקא בקטן דאף דלאו ב"ח הוא, מ"מ יש עליו איסורים להאכילו בידים, וגם דב"ד מצוין להפרישו, אבל היכא דאצל הניקף מותר ע"פ דין לגלח כמו הכא דעדל"ת, או בנידון השאלה דמוכרח ע"פ אונס, אז ליכא שום איסור על המקיף, דעיקר איסורא דמקיף הוא רק שלא יהי' הניקף מגולח, אבל היכא דהקפתו מוכרחת תו ליכא איסור להמקיף, אך יש לדחות לפי"מ שהוכיחו האחרונים דהיכא דא"א להמצוה להעשות רק בחברת אחר אף שאחד אין מקיים המצוה מותר לעבור בל"ת, ועיין פסחים (דף נ"ט) לענין עשה דהשלמה ובכפ"ת ביומא לענין גדולה תשובה ובהפלאה כתובות כ"ד שהאריכו בזה, ולפ"ז אין ראי' להנ"ל, [ואולי יש לדחות דלהאמת מקיף המצורע בעצמו דליכא מקיף, ואולם צ"ע אי כשהניקף מקיף בעצמו אם יש עליו איסור המקיף].
ועפ"ז אמרתי ליישב מה שעמדו המפרשים שם ביבמות ברש"י שפירש ומהכא נפקא דעדל"ת הלכך איצטריך עלי' וכו' ודקדקו דאמאי ל"פ רש"י כן לעיל דיליף מכלאים בציצית, וביותר קשה דאף דידעינן דדחי ל"ת גרידא אכתי לא איצטריך עלי' דהוי ל"ת שיב"כ וכדמסיק שם, ולהנ"ל א"ש דרש"י ס"ל כשיטת הרשב"א בתשובה (סי"ח) דמ"ע דיבום ליכא בדידה והוקשה לרש"י דא"כ איך הו"א בלא עלי' דעדל"ת כיון דהיא אינה מצוה במ"ע, וע"ז כתב רש"י דמהכא נפ"ל דעשה דל"ת וכמו הכא במצורע דמותר להמקיף לעבור בל"ת משום קיום מצות הניקף, ה"נ ביבום הו"א דהיא מותרת לעבור בל"ת אף דליכא עלי' מצוה, משום לתא דידי', וזה גם להמסקנא דמחלק בין ל"ת גרידא לל"ת שבכרת מ"מ לענין הך סברא דמותר לעבור משום קיום מצוה של איש אתר שפיר ילפינן מראשו דלענין זה אין נפ"מ בין ל"ת שיב"כ לל"ת גרידא.