אור ברסלב
אמרי משה סימן טו › א)

אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי

סימן טו · א)

סימן טו

המפרשים תמהו במ"ש התוס' (דף ל') ד"ה נאסרה דאף למ"ד נשואין הראשונים מפילין מ"מ לענין הערוה עצמה ל"ש זה, דאם היתה ערוה בשעת נשואין ובשעת מיתה הותרה שמתה אשתו אחותה של יבמתו מותר ורק לענין הצרה אמרי' נשואין מפילין והקשו מגמ' ערוכה בדף ק"ט באם גרשה אחיו והחזירה דאסור לייבם למ"ד נשואין מפילין עוד שמעתי להקשות דגם בהיו לו בנים ומתו נימא דנשואין מפילין ותאסר לייבם ועיין בישר"י שנדחק טובא בקושיא הנ"ל.

ולענ"ד דענין נשואין מפילין הוא, היינו לענין ההיתר דאשת אח שהותר במקום יבום, דלמ"ד מיתה מפלת אמרי' דעד עת המיתה היתה באיסור אש"א ועתה המיתה לחוד דהיינו הנפילה והזיקה הוא דמתיר איסורא דאש"א ולמ"ד נשואין מפילין ס"ל דאן חל כלל איסור דאש"א, ומקרי נפילה למפרע משעת נשואין וע"כ אמרי' בשעת המיתה יבמה כשרה, שלא תהי' ערוה, ואין לו בנים בעת המיתה, דאז נקראת יבמה, ויש בה מצות יבום, אמרי' דלמפרע לא נאסרת מתחילת הנשואין לגבי היבום ובמקום זיקת יבום אבל אם יצוייר שתאסר בתחילת הנשואין משום אש"א שוב המיתה לחוד א"א להתיר להתייבם אחרי שכבר נאסרה משום אש"א, ורק דבכ"מ אמרי' דלא נאסרה כלל מתחלת הנשואין לגבי יבום, והיינו דהנשואין מפילין כלומר דהם עושים היתרא דאש"א, ומקרי נפילה למפרע משעת נשואין וע"כ אמרי' שפיר בדף ק"ט דבגירשה והחזירה אסור למ"ד נשואין מפילין אף דליכא רק איסורא דאש"א שהותרה תמיד ביבום, מ"מ בזה אסור כיון דכאן ל"ל דמתחלת הנשואין לא נאסרה בא"א דהא ע"כ נאסרה כשגירשה והחזרה שהחזירה הם נשואים אחרים, אבל הנשואין הראשונים שאינה נופלת ליבום מכחם מי יתיר איסור דא"א, דהנשואין מפילין רק כשנופלת מכח הני נשואים (והא דאמרי' נשואין הראשונים מפילין היינו למעוטי בגירש שא"א להנשואין הראשונים להפיל משום שגירשה, וע"כ א"א להתיר אף כשנשאה שכבר חל איסור א"א). אבל למ"ד מיתה מפלת כיון דתמיד המיתה מתיר איסור דאש"א, אף שכבר נאסרה מקודם המיתה, וע"כ גם בגירשה כיון דליכא רק איסור דאש"א, וזה האיסור המיתה מתיר תמיד, זה הנלע"ד בסוגיא דף ק"ט, וע"כ לק"מ על התוס' הנ"ל שכתבו דלגבי ערוה עצמה ל"ש נפ"מ, ואף שהיתה ערוה בעת הנשואין, או אף שהיו לו בנים בעת הנשואים, מ"מ אמרי' דכיון דבעת המיתה א"ל בנים ואינה ערוה דמתה אחותה, שחל עליה דין יבום ואמרי' דמשעת נשואין לא חל כלל איסור דאש"א לגבי היבם, ואף דאז היתה ערוה וגם היו לו בנים הרי לא אמרי' שאז שעת היבום דהרי גם בלא ערוה וא"ל בנים, ל"ש אז לאמר דאז היא הנפילה, דהרי אז היא אשת איש, רק לענין היתרא דאש"א לחוד אמרי' דלמפרע לא חל לגבי היבום איסור דאש"א והנשואין מפילין, היינו דמתחלת הנשואין נחשב לנפילה שלא יחול עליה אש"א כשתהי' יבמה כשרה במיתת הבעל והיינו כשנופלת מכח נשואין אילו, משא"כ בגירשה שאין נופלת מנשואין האילו, א"א להתיר, וכמש"ל.

תוכן העניינים

אמרי משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה