אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן ז · כ)
ואולם לענ"ד לק"מ דמנ"ל בהך דלצרור דלא פקע הא"א כלל, אימא באמת דפקע הא"א והן זקוקות כרגע ומשום דנעשו זקוקות זל"ל אז נפקע הזיקה ואז חל הא"א וממילא דא"א לפטור הצרות אף כשנפלו בב"א, והרי לפי"מ דס"ד מעיקרא דהך דר"ש אמרי' בנפלו בזה אח"ז וס"ל דאין זיקה הרי ודאי דהראשונה הותרה הא"א בנפילתה ובכ"ז כשנופלת השני' אח"כ ונעשו אז צרות זל"ז חל אז איסור דא"א, ובודאי דהראשונה אינה פוטרת צרתה, משום דהוי לאח"מ וע"כ י"ל דגם השני' א"פ צרתה וגם לפי"מ דמוקי בב"א א"פ צרותיהן מה"ט דהא"א נפקע ואח"כ חל, ורק אי ס"ל לר"ש דזיקה ככנוסה ואיירי בזאח"ז אז משני הגמ' דפוטרת השני' גם צרתה משום דהשני' היא אחות אשה ממש קודם נפילתה משום דהראשונה ככנוסה משום זיקה, ועוד דלפי"מ שבארנו לעיל בכונת התוס' קידושין הרי מוכח איפכא דמשום זה לחוד דנעשו צרות זל"ז לא יהא לקוחין, לא היו נפטרות מחליצה ורק הכרת הוא הפוטר, וא"כ א"א לומר כדבריו דמשום דנתחדש אחר הנפילה דבר לפטור הזיקה איכא א"א, דהרי לא נתחדש כלל דבר לפטור גם מחליצה, ואדרבה הא"א הוא הפוטר, ולפ"ז אין מוכח כלל מר"ש דלצרור דלא פקע הא"א כשיתחדש אח"כ דבר להפקיע הזיקה, ואף אי נימא בהך דלצרור כשנפלו בב"א דפוטרת צרותיהן ג"כ משום דלא פקע הא"א, היינו משום דאין לנו הכרח לומר דפקע הא"א, אבל בהך דב"ש כיון דאאחע"א הרי אא"ל דלא פקע הא"א דכל כמה דל"פ הא"א הרי א"א לאחות אשה לחול ומדוע לא יפקע הא"א, וע"כ דפקע הא"א, ואז חל אחות אשה וא"כ לא פטרה צרתה דהוי ערוה לאח"מ, אבל בהך דלצרור שפיר י"ל דלא פקע הא"א משום גזה"כ דלא יהא לך ליקוחין והוי כערוה בשעת נפילה, ור"ש אף דס"ל ג"כ דאאתע"א מ"מ ס"ל דפוטרת צרתה משום דס"ל דלא הותר הא"א רק כשיגיע לתכלית הזיקה בפועל, דהיינו יבום או חליצה, אבל הכא באחות אשה העומדת לחול כשיופקע הא"א, ולא יגיע לתכלית הזיקה לא פקע הא"א, וסברא זו לא מוכח מר"ש דלצרור כנ"ל.