אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן ז · יז)
ואולם לפמ"ש דסוטה לאחר נפילה צריכה חליצה יתיישב קושיא הנ"ל. דאף דבגווני הנ"ל, כשנשא האת השני ונופלת אח"כ להאח השלישי שוב היא סוטה בשעת הנפילה דפטורה מחליצה ואך י"ל דכיון דצריכה חליצה מזיקת אחיו הראשון קודם שנשאה השני דע"ז היא סוטה לאחר נפילה ורב לטעמי' דאין קדושין תופסין ביבמה, וא"כ ל"ת קדושי אחיו לשיטת הרשב"א דאינה זקוקה לו והוא כאיש אחר וזר אצלה וצריכין ע"כ לאוקמי דאיירי שאחיו נתן לה חליצה, ולפ"ז לר' עקיבא דס"ל בדף מ"ד דחלוצתו כאשתו משום דהכתוב קראה ביתו א"כ א"א לאחיו לישא משום חלוצת אחיו, וע"כ י"ל דלא משכחת צ"צ משום דפלוגתא נא קמיירי, וגם אפ"ל דרב ס"ל דהלכה כר"ע, ואולם הערני הנ"ל דמשכחת שאח"כ אחר שנאסרה עליו קידש אחות יבמתו ונפקע הזיקה שלא ע"י חליצה וגם התבוננתי דמשכחת כשהיו עוד צרות וחלץ לצרתה דפקע הזיקה גם ממנה. ואולי אפ"ל לפמש"ל (אות י"א) דלר"ל ע"כ ס"ל דחוזרת לזיקתה ורק לר"י ס"ל להרשב"א דמותרת כאשה דעלמא. ולפ"ז י"ל דרב דס"ל דצרת סוטה אסורה יסבור כר"ל. וצ"ע.