אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן ז · ט)
והנה כבר הבאתי בסי' ה' (אות י"א וי"ב) דלהרשב"א דבנאסרה וחזרה והותרה אין חוזרת לזיקתה גם בשעה שנאסרה ליכא א"א ולהתוס' בשעה שנאסרה איכא גם הא"א וכשחזרה והותרה חוזרת גם לזיקתה ע"ש, ולפ"ז להתוס' אין ראי' מהך דאב"מ דא"א מנפילה זו פוטרת, דהרי כשעשה מאמר נתסרה על האח השני משום אשת איש וא"א ואז חוזר גם איסור דא"א מאחיו המת דהרי שוב ליכא זיקה על השני דנאסרה עליו ע"י המאמר, וע"כ כשמת בעל המאמר ואיכא זיקת ב' יבמין פוטרת צרתה משום שהי' עלה איסור דא"א מהראשון קודם הנפילה מבעל המחמר, ולפמ"ש בסימן הקודם אות א' דבכה"ג הוי ערוה לאחר מיתה ואינה פוטרת צרתה, דכ"ז שלא הותרה הא"א של הבעל המאמר אין עלי' זיקת הראשון ולא הוי זיקת ב' יבמין, וא"כ מתי מקשי הגמ' חליצה נמי לא תבעי הא ערוה לאחר מיתה וא"פ צרתה, אך י"ל דהקושיא היא על היא גופא ולא על צרתה.