הקדמות · הקדמה
לפני תחילת ה"הקדמה" - האזינו נא תחילה לסיפור המרגש הבא:
פעם, לפני כ - 90 שנה, בזמן מלחמת העולם הראשונה, כשכל העולם היה "בוער" באש של חרב ומלחמה, ואלפי הרוגים היו נופלים מידי יום, נכנס אז "המשגיח" של ישיבת ראדין - אל הקודש פנימה, אל חדרו של החפץ חיים, והתאונן בפניו על המצב הקשה:
"אוֹי וָּוי, רבי! מה יהיה? גלות כזאת ארוכה! לילה כזה חשוך! הסתר פנים כזה נורא! אלפי בני אדם נהרגים כל יום בעיירות ובשדה הקרב, נשים וקטנים נופלים חללים מחמת רעב, מה יהיה הסוף? מתי תתעורר מידת הרחמים להוציא אותנו מתוך כל הגלות החשוכה הזאת - - - ?
והחפץ חיים, יושב על כסאו זקן ותשוש, ועונה לרב המשגיח בקול רָגוּעַ:
"בני חביבי! הסכת ושמע סיפור, וממנו תבין את הנהגתו של האלוקים בעולם:
פעם אחת, באמצע חורף קשה, יצאו כמה בעלי בתים לנסיעה ארוכה בארצות רוסייה, מפטרבורג - לאודיסה, נסיעה הנמשכת כמה ימים. והואיל והיה מדובר בעיצומו של החורף, לכן נעשתה הנסיעה בעגלת שלג מיוחדת, הרתומה לשני סוסים בריאים וחזקים, וגם האנשים שישבו במרכבה התכוננו היטב לקור זה, ולבשו מעילים כבדים, כובעי צמר, וכו', וכך יצאו אל הנסיעה בשעות הלילה, כשמידי פעם באמצע הדרך אמרו האנשים קצת תהילים, שוחחו ביניהם, העבירו חֲוָיוֹת, וכך עברו להם מספר שעות. אחרי זה הוציאו גם קצת 'יין שרף' כדי לחמם את העצמות, ולאחר מכן שקעו כולם בתרדמה עמוקה וחזקה.
והנה, כידוע, בארצות רוסייה בעונת החורף, שעות היום הן מועטות (בפרט בארצות הסמוכות לקוטב הצפוני, שכידוע אור השמש רחוקה מהם, ומאירה להם רק כמה שעות.) וכך יצא להם, שבזמן שהם נרדמו - בנתיים האיר הבוקר, ואילו הנוסעים היו שקועים בשינה חזקה של - 12 שעות, כך שכאשר התעוררו - הגיע כבר הלילה הבא, והם הבחינו שעדיין חושך בחוץ, שוב הוציאו 'יין שרף' ושתו ונתחממו, ושוב נרדמו במהלך כל היום (הקצר) הבא, וכך הדבר חזר על עצמו: תמיד כשהם היו מתעוררים משנתם - עדיין היה שורר חושך בחוץ…
התפלאו הנוסעים על פשר דבר מוזר זה, ושאלו את העגלון בתדהמה:
"מה קורה כאן? איך יתכן שהלילה הוא כ"כ ארוך? כל פעם שאנו מתעוררים - אנו רואים רק חושך וחושך וחושך… מה - וכי עדיין לא הגיע אור הבוקר? - - -
הניף אותו עגלון את ידו והשיב להם בביטול: "הוֹי טיפשים! על איזה "לילה ארוך" אתם מדברים? כבר היה יום, כבר עברו יומים, רק פשוט בשעה שהאור החל לזרוח - אתם ישנתם בנתיים…!
ואף אנו - המשיך החפץ חיים לומר, משולים לאותם אנשים! בָּעֵינַיִם שלנו אנו רואים כל הזמן רק חושך וחושך, ועוד הפעם חושך, כל הזמן רק לילה! ואז אנו באים ושואלים בתמימות: איך זה יכול להיות שיש לילה כזה ארוך? למה הגלות כה ארוכה? מדוע לא רואים 'ניצוץ של אור' בקצה המנהרה החשוכה? וכי עדיין לא הגיע כבר זמן הבוקר - - - ?
ואולם - מה האמת? האמת היא, שכבר היה בוקר, כבר הגיע הזמן של קֶץ הגלות, וכבר עברו אפילו כמה קִיצִים, אבל הבעייה, שבזמן שהיה הבוקר - אנחנו היינו ישנים! היינו רדומים! ועוד לא הספקנו להתעורר מהשינה - וכבר הגיע לילה חדש! הגיעה גלות חדשה! וכך אנו "יושנים" כל הזמן, ובנתיים - עברו עלינו כמה וכמה הזדמנויות לקפוץ על הרכבת של הגאולה - ואולם אנו כמו "שיכורים" רדומים חזק בתרדמה רוחנית, ולא מרגישים בזה, ורק שואלים כל הזמן "למה הלילה כזה ארוך" - - - ?
זו התשובה המפליאה והמדהימה, שענה החפץ חיים על סיבת החשכה האיומה, שאנו רואים בדורינו זה !
וכלפי מה הדברים אמורים כלפינו?
הנה, חושבים אנו, שלכל אדם באופן פרטי - יש לו ג"כ את "הלילה הארוך" שלו! יש לו את הגלות הארוכה שלו! החיים נראים לו כל הזמן כמו "גלגל מסתובב" של חושך וצרות! ולפעמים - לא פעם בוקעת מליבו של האדם הזעקה: "עד מתי? עד מתי אנו נהיה בחושך כזה נורא? מדוע החיים נראים כ"כ שחורים ואפורים מבלי ניצוץ של תקוות אור? מדוע הלילה הזה הוא כ"כ ארוך…???
ואולם… אל יאוש - - - ! ! ! גם לאדם כזה - עדיין מהדהדת לו תשובתו של החפץ חיים:
"יהודי יקר! הלילה הוא לא כל כך "ארוך" כמו שאתה חושב! החיים הם לא כל כך "שחורים" כמו שנראה לך! ולמה? משום שהיו לך אין ספור הזדמנויות לשנות לעצמך את המצב! היו לך הרבה הזדמנויות לפתוח 'דף חדש' ולהחזיר לעצמך את האושר לחיים - ואילו אתה - הָיִיתָ "רדום" בזמנים האלו! היית יָשֵׁן!!!
אחים יקרים! בְּיָדֵינוּ לשנות לעצמינו את גורל חיינו! בידינו להפוך את חיינו לחיים של אושר ושלווה! ימים של חושך יכולים לההפך לנו לימים של אור!!! רק השאלה היא: איפה אתה נמצא? איפה הראש שלך שקוע - האם חלילה בתרדמה רוחנית? זורקים לך את "חבל ההצלה" עד לידיים, וכל מה שעליך לעשות: לא להמשיך להיות "רָדוּם"! לתפוס את החבל, ולעלות את עצמך מתוך יָם הבעיות של העוה"ז! לצאת מתוך היאוש והדיכאון - ולהתחיל ללכת על "גָּדוֹל"!
וזוהי בעצם כל מטרת חיבור ספר זה: להאיר לאדם את כל 'ההזדמנויות' שנותנים לו מהשמים, כדי שהאדם יוכל לנצל אותם, ולקפוץ על הרכבת שתחזיר לו את האושר לחיים! כל המאורעות האלו שהאדם עובר במעגל חייו: יום הולדת, בר מצווה, אירוסין, נישואין, חנוכת הבית, אזכרה, וכו' - כל הזמנים הללו - הם מסמלים בעצם לאדם "אור אדום"! תמרור 'עצור'! במאורעות אלו, האדם ניפגש שוב ושוב "בצומת דרכים", עם שני מסלולים של כיוון, והבחירה נשארת בידיו: האם ינצל את המאורע החשוב, ויסיק ממנו את המסקנות החיוביות לעצמו, להשתנות ולפתוח "דף חדש", ולהפוך את חייו לחיים יותר טובים ומאושרים, או - - - שהוא מעדיף להמשיך להשאר אדיש ורדום, להמשיך להיות 'קָרוּעַ' בתוך כל "המערבולת" הַסּוֹחֶפֶת של חיי התאוות שלו, ולא לנצל את המאורע החגיגי - בתור "חבל הצלה" - שאולי עשוי לשנות לך את כל אורח חייך, ולהחזיר לך את הטעם והסיפוק - להמשיך לִרְצוֹת לחיות! לא "לסחוב" את החיים, אלא "לאהוב" את החיים! וזהו בעצם המטרה המרכזית של חיבור ספר זה: לקחת מתוכו 'יוזמה' לידיים, ולהסיק את הלקחים הרצויים מתוך כל מאמר ומאמר, ולא להמשיך להשאר 'רדום' בתוך כל "הלילה הארוך"…!
אמנם, הרבה ספרים נתחברו בנושא זה של "דרשות לשמחות ואירועים", אלא מה שמאפיין במיוחד את הספר הזה - הוא בזה שהתמקדנו בו בס"ד אך ורק על הנושאים "הַאַקְטוּאֲלִים" שהאדם המודרני ניתקל בהם מידי יום ביומו! לא חיפשנו "ווֹרְטִים", לא חיפשנו כל מיני "הַבְרָקוֹת" למיניהם, וגם לא כל מיני "לוֹמְדֶ'ס" מכל סוג שהוא, אלא פשוט - חיפשנו לומר את… האמת, ורק את האמת! את האמת הפשוטה - שתחזיר את האושר לחיים של האדם! את האמת הפשוטה - שאנו כל כך בורחים ממנה! וכאן בספר זה, יעמוד האדם מול… האמת, וזוהי תהיה שעת המבחן עבורו: האם הוא יהיה גיבור נפש, ולא ינסה לרמות את עצמו בכל מיני תירוצים ושיכנועים, אלא יכופף את הראש, ויקבל באומץ לב את האמת ממי שאמרה! זוהי מטרת כל החיבור הזה ! ! !
ובנוסף לכל זה - הושם גם דגש מיוחד על נושאים עֲמָמִיִּים, שמתאימים במיוחד "לדור הצעיר" של שנות ה"2000"! נושאים מרתקים ומושכים, השובים את הלב! נושאים מְרַגְּשִׁים שסוחבים את האדם עד לדמעות! נושאים שמדברים אל "הָרֶגֶשׁ" של האדם! נושאים שישאירו אצל האדם רושם עז ועמוק, ויתנו בו עוצמת אהבה גדולה אל הקירבה האלוקית! בעזה"י. וכמו כן הושם דגש מיוחד על סגנון הלשון שיהיה כתוב בשפה עממית, ובלשון קלה וברורה השווה לכל נפש!
מעלה נוספת - של ספר זה, הוא כפי שידוע, שבזמן שיש איזה מאורע או שמחה, הלבבות של האנשים נפתחים, והם צמאים לאדם ת"ח, שיעלה להם איזה נושא 'אַקְטוּאָלִי', וְיִקָּשֵׁר את זה למאורע החגיגי! הקהל צמא לאיזה אדם שישפוך עליהם קצת מים קרים על נפש עייפה וצמאה! כל אחד מהציבור משתוקק לדעת, איזה 'מֶסֶר רַעְיוֹנִי' מכל המסיבה הגדולה הזאת - מדבר דווקא כְּלַפַּי? עם איזה 'רעיון מוסרי' אני יכול לצאת ממסיבה זו? איזה לקח אני יכול להוציא מכאן לחיי היום יום שלי? באיזו נקודה אני יכול להתחזק - ליום העבודה שלי של מחר בבוקר? - - -
על כל השאלות האלו, חושבים אנו שבעזה"י ספר זה יתן לכם את התשובה והמענה שמתאימה בדיוק לכל אחד ואחד. ובו תמצאו את "חבל ההצלה" שאולי עשוי לשנות לכם את כל החיים לטובה! בעזה"י.
וכן ידוע גם בשם הסטייפלר שאמר, שכל אברך תלמיד חכם צריך תמיד שיהיה מוכן בכיסו חמשה דרשות שעלולים להפתיע אותו בנושאים הבאים: פרשת השבוע. ברית. בר מצוה. שבע ברכות. וכן חלילה במקרה של 'אזכרה'. שכן, במקרים אלו, כשהציבור יושב וגומר את הסעודה, הרי עיני כולם נשואות אל "האברך" שיושב כל היום ולומד, ונחשב בעיניהם "לתלמיד חכם", שהוא יעשיר את הסעודה בתוכן רוחני, ויתן כמה מילים לכבוד המאורע. איזה שהוא 'רעיון' אקטואלי שמדבר "בשפה שלהם", שימתיק להם את כל היום. ואם גם הת"ח עושה להם "פותח את ידיך" ומרמז להם בידיו שהוא "לא הכין" דברי תורה - הרי בזה הוא גרם הפסד ונזק בשני דברים:
א. הוא עצמו הפסיד מצוות 'זיכוי הרבים' לעשרות אנשים, שיכול היה לזכות אותם בדברי מוסר וחיזוק.
ב. וגם ערך הת"ח - ירד בעיני העם! שכן, מה אומרים הבריות? ראו אברך זה, שכל היום יושב ולומד תורה, ובכ"ז - אין בפיו להגיד כמה מילים של דברי תורה לכבוד המאורע? הרי בזה נגרם 'חילול ה', וערכו של הת"ח יורד בעיני הבריות!
ולכן, כדי לענות גם על בעייה זו, חיברנו בעזה"י ספר זה, שמקיף את כל "מעגל החיים" של האדם, ועל כל מאורע חגיגי שהאדם עובר בחייו - חוברו כאן שניים - שלשה דרשות אקטואליות, שבעזה"י יפקחו לאנשים את העיניים, וימחישו להם בשפה 'מוּחָשִׁית' - איזה לקח 'אַקְטוּאָלִי' וּמַעֲשִׂי אפשר לצאת מתוך ערב חגיגי זה, ואיזה 'מזון' אפשר לתת - לא רק לגוף, אלא גם לנשמה!!!
המאמרים בספר זה (שמורכב משני חלקים א' - ב') מסתכמים על כ - 100 דרשות ופרפראות, המשתרעים על פני כ - 900 עמודים(!!!)והוא בוודאי ישמש בעזה"י חומר רב בידי הדרשנים, לשפוך על הציבור מים קרים על נפש עייפה וצמאה!
ובעמדי בפתח שער ספר זה, הנני נותן שבח והודאה לבורא עולם, על אשר זיכני להוציא ספר זה לאור עולם. ואילו פינו מלא שירה כים, אין אנחנו מספיקין להודות לך ה' אלוקינו, על כל הטובות ניסים ונפלאות שעשית עימנו. הטוב כי לא כלו רחמיך ולא תמו חסדיך עימנו. לך אזבח זבח תודה, ובשם ה' אקרא! ויהי רצון, שזכות הפצת אור התורה בעם ישראל, וזכות זיכוי הרבים - תעמוד לי ולביתי ולזרעי, שיוסיף לנו הקב"ה כוחות להוציא עוד חיבורים טובים ומועילים, מתוך נחת אושר ובריאות, ושובע שמחות לעבודתו יתברך. אמן.
וברכה מיוחדת - לאשת החיל עטרת בעלה, מרת דינה. מנב"ת. אשר כל המפעל הזה של "אמרי יחזקאל" נזקף לזכותה! שהודות לטיפולה המסור בענייני הבית והילדים, התאפשר לי לכתוב חיבור זה. יהי רצון שזכות הפצת התורה לרבבות בתי ישראל תעמוד לה, ונזכה לראות נחת אושר ובריאות מכל יוצאי חלצינו, לא נבוש בעולם הזה ולא ניכלם לעולם הבא, אמן כן יהי רצון.
ולסיום - אשא תפילה ותחינה לבורא עולם: עוזרני ה' אלוקינו על דבר כבוד שמך, ואל יבושו בְּךָ קוֹוֵךָ, ולא יכלמו בך מבקשי שמך. חַזְּקֵנוּ ואמצנו ותן בנו את הכח והשמחה לפרסם את שמך בעולם. תן שכר טוב לכל הבוטחים בשמך באמת, ושים חלקנו עמהם. ולעולם לא נבוש כי בך בטחנו, נגילה ונשמחה בישועתך. ותזכנו ללמוד את תורתך מתוך ישוב הדעת והרחבת הדעת, ותפתח לנו שערי שמחה, ושמחנו בבנין ציון עירך ובמשיח בית דוד עבדך, מתוך רחמים וחסדים מרובים. אמן ואמן.
הכותב וחותם לכבוד התורה ועמליה.
המודה לשעבר- ומתפלל על העתיד
הצב"י הרב יחזקאל ני"ו
לסדר "כי בחר ה' ב"ציון" (גימטריא "יחזקאל")
שנת תשע"ד= תהיה שמח עבודת ד'