אמרי הצבי ד· רבי צבי מאיר בר
מפתחות מפלפולים שונים האמורים בקונטר' פלפול חברים עפי"ס האותיות
ארבעה אבות - פרק ראשון
[א] דף ג' ע"ב אות ז' אק"ב בענין פלוגתא בהלל"מ:
[ב] דף ג' ע"ב אות ז' אק"ג. בענין אם להלמ"מ יכול להיות רמז בקרא:
[ג] דף ד' ע"א אות י'. בענין שן שיש הנאה להזיקו ובדברי הראב"ד במוכר שט"ח ומת והיורש מחל לעצמו:
[ד] דף ד' ע"א אות י"ב אק"א. בענין כופרא כפרה וקלב"מ. ועל לשון התוס' ב"ק (דף ד' ע"א):
[ה] שם עוד ביאור דברי התוס' ז"ל. וקצת בענין קלבד"מ אם יש חילוק בין החיוב ממון הוא על אותו דבר עצמו או על דבר אחר. ובסנהדרין (דף ע"ט) ובחידושי הר"ן שם:
[ו] עוד שם באות קטן א'. בענין אם קלב"מ פוטר ממידי דהוא לכפרה. במס' כריתות (דף י"א ע"א). בירושלמי פ"ז דתרומות הזיד בחלב ושגג בקרבן. וברמב"ם (פ"י מהל' תרומות ה"א):
[ז] עוד שם באוי"ב אק"ד. תיקוני ט"ס:
[ח] דף ד' ע"ב אות י"ד אק"א. במה שהקשיתי ע"ד התוס' דבממון לא שייך כאשר עשה ותיפוק לי' מטעם גרמי. ובענין זה גם על אק"ב:
[ט] שם אקי"ד אקי"ג. בעדים שהעידו שהפיל שן של עבדו אם מיקרי העבד תפוס בעצמו. במ"ש על קושי' המלמ"ל דתו הוי כאשר עשה. וגם על אק"ו:
[י] אות י"ד אק"ו. קצת תיקון:
[יא] אות י"ד אק"י. בענין יאוש בטעות:
[יב] עוד באות י"ד אק"י. בענין יאוש בטעות בעבד ויאוש שלא מדעת העבד. ובמס' קידושין (דף כ"ג) בגר שמת וכו' מי זכה העבדים שהניח:
[יג] דף ד' ע"ב אות י"ד אקי"ב. ע"ד הנתה"מ (סי' נ"ה סק"ב). בענין אם חייב לשלם לחבירו כל מה שהוזק אם הוא גרם לו רק מקצת הנזק:
[יד] דף ב' ע"ב אות י"ד אקי"ג. בענין עדים שהודו שהעידו בשקר או חתמו בשטר בשקר אם חייבין מדד"ג:
[טו] דף ד' ע"ב אות י"ד אקט"ו. בענין כאשר זמם ולא כאשר עשה אם שייך בזה הלאו דלא תענה:
[טז] דף ד' ע"ב אות ט"ו אק"ב. בענין בטלו ולא בטלו בלאו דלא תגזול:
[יז] דף ה' ע"א אות ט"ז אק"ב. ע"ד הרדב"ז דילפינן דהעדים זוממין משלמים להנידון גופי' מועשיתם כו' לאחיו ובדברי הריטב"א (מכות דף א'):
[יח] דף ה' ע"א אות ט"ז אק"ד. בענין הנ"ל:
[יט] דף ה' ע"א אות י"ז אק"א. בענין כהנים שפיגלו דהוי לאו שאב"מ. ובדברי הפ"י ב"מ ר"פ איזהו נשך בקלב"מ בממון חבירו:
[כ] דף ה' ע"א אות י"ז אק"ב. בענין אין מפגלין בחצי מתיר:
[כא] דף ה' ע"א אות י"ז אק"ג. בענין אשו משום חציו וקלב"מ:
[כב] דף ה' ע"א אות י"ז אק"ה. בענין העראה:
[כג] דף ה' ע"א אות י"ז אק"ו. במדליק גדיש בשבת החיוב על כל שיבולת ושיבולת. ובחייבי מלקיות שוגגין:
[כד] דף ה' ע"א אות י"ז אק"ז. בפיגל בשחיטת סימן השני. בלאו דלא יחשב:
[כה] דף ה' ע"א אות י"ז אק"ח. בענין הלאו דלא יחשב בחשב בשחיטת סימן הראשון אם עובר עוד כשמחשב בסימן השני:
[כו] דף ה' ע"א אות י"ז אקח"ט. בענין אם איכא לאו דלא יחשב. כשהקרבן כשר:
[כז] דף ו' ע"ב אות ב' אק"א. בענין חרמי כהנים בעודן בבית הבעלים. ובבל תאחר:
[כח] דף ו' ע"ב אות כ' אק"ב. בדברי רש"י דהקדש שאין בהם מעילה הוא בכלל רעהו. ובענין אין מעילה בקרקעית ומזיק הקדש:
[כט] דף ו' ע"ב אות כ' אק"ג. קצת בענין הנ"ל ואם הגיזבר רשאי לקצור שדה הקדש:
[ל] דף ח' ע"א אות כ"ב אק"א. בענין גביית בע"ח מזיבורית:
[לא] דף ח' ע"א אות כ"ג אק"ב. בענין חיוב דד"ג דרבנן אם אמרינן בי' שעבודא דאורייתא:
דף ט' ע"א אות ל' אק"ה. ואקי"ב. דף ט' ע"א אול"א:
[לב] דף ט' ע"א אות ל"ג. בענין לבזבז כל ממונו שלא לעבור על ל"ת שאב"מ או על עשה. ובענין מכין אותו עשת"נ:
[לג] דף יו"ד ע"א אות ל"ד אק"א. בענין מת עכו"ם ועבד אם אסור בהנאה:
[לד] דף י' ע"א אות ל"ד אק"ג. ביאוש לחצי חפץ:
[לה] דף י' ע"ב אות ל"ו. ע"ד הרשב"א בענין הכוהו עשרה ב"א במקל אחד:
דף י' ע"ב אות ל"ח:
[לו] דף י"א ע"א אות מ"א אקב"ג. בענין שינוי השבור. ואם הא דשינוי קונה אם בעי שיהי' הגזילה בחצר הגזלן בשעת השינוי ובתוס' ב"ק (דף ס"ט ע"א) ביאוש אם בעי שיהי' ברשות הגזלן.
[לז] דף י"א ע"א אות מ"א אק"ד. בענין שינוי השבור. קצת עפי"ד הה"מ דקידושין וקנייתו באין כאחד:
[לח] דף י"א ע"ב אות מ"ז אק"ד. בענין יאוש בעבדים:
[לט] דף י"ב ע"א אות מ"ח אק"ה. בקושי' הקצה"ח בהא (דפ"א דשקלים) דקטנים ששקלו מקבלין מידן. הא הוי קנין דרבנן:
[מ] דף י"ב ע"א אות נ"א. בענין שהקונה עשה קנין אחר ממה שצוה המקנה. ובמס' ב"ב (דף ע"ו ע"ב) וברמב"ם (פ"ג מהל' מכירה ה"י):
[מא] דף י"ב ע"ב אות נ"ב אק"א. בענין הכשר באוכלין של חבירו ואוכלין של הפקר:
דף י"ב ע"ב אות נ"ג אק"ב:
[מב] דף י"ג ע"א אות נ"ו אק"א. בשור שנגח אדם ואח"כ הקדישוהו:
[מג] דף י"ג ע"א אות נ"ו אק"ד. בשור נוגח שהקדישו אם חל עליו קה"ג:
[מד] דף ט"ו ע"א בגמ' וצריכא דאי אשמעינן תם כו':
כיצד הרגל - פרק שני
[א] דף י"ז ע"ב אות ג' אק"ד. בענין זרק כלי ובא אח"כ ושברו. בענין גרמי וגרמא. ובדברי השמ"ק שם בענין צרורות:
[ב] דף כ' ע"ב אות ט'. בהא דחו"מ (סי' שט"ז ס"א) דהשוכר אינו רשאי להשכיר לריבוי דיורין ובדר בחצר חבירו שלא מדעתי כו':
[ג] דף כ"ב ע"ב אות י"ד. בענין רודף אחר עבד שלי:
[ד] דף כ"ג ע"א אות ט"ו אק"ב. בהסברא שכתבתי דהיכא דאיכא חיוב גמור לשלם תי לא חייבוהו מדד"ג:
דף כ"ג ע"ב אות י"ז אק"א:
[ה] דף כ"ד אות י"ט אק"ג. במ"ש לבאר הא דקאמר הש"ס אא"א ליעודי גברא כו':
המניח - פרק שלישי
[א] דף כ"ט ע"ב אות ו' אק"ד. בענין הגבהה ולא נתכוון לקנות:
[ב] דף ל' ע"ב אות ז' אק"א. בענין שנים שעשאוהו:
[ג] דף ל"ב ע"א אות ה'. בענין ביאה של"כ אם יש הכאה [ד] דף ל"ג ע"א אות י' אק"ב. פלפול וביאור ארוך בענין ראה ככר של הפקר דמצי להקדישה כשבידו לזכות אם ההקדש חל מיד אף שלא זכה בה אח"כ או דוקא כשזכה בה אח"כ. בדברי הפ"י גיטין (דף ע"ז ע"ב).
[ה] דף ל"ג ע"א אות י"א. בדברי הרמ"ה דכשהקדישו הנגזל ואח"כ הוציא הגזילה תל ההקדש למפרע וקצת בענין למפרע גובה:
[ו] דף ל"ג ע"ב אות י"ז. בסברת הר"ן כתובות (דף נ"ח) דכל היכא דביד אחרים להפקיע אין הבעלים יכולין להקדישו:
[ז] דף ל"ד ע"ב אות כ"ד אק"א בענין מקלקל:
[ח] דף ל"ה ע"ב אות כ"ט אק"א. קצת בענין ט"ח והודה לו בשעורין:
[ט] שם אוכ"ט אק"ב. בענין הנ"ל:
[י] דף ל"ה ע"ב אות ל"א אק"ד. בענין עדות מוכחשת אם נתבטל עדותן לגמרי:
שור שנגח ד' וה' - פרק רביעי
[א] דף ל"ו ע"א אות א' אק"א. בענין היכא משכחת שיגח דו"ה שוורים ויהי' עדיין תם ובענין מועד לקרן ימין כו':
[ב] שם אות א' אק"ב. במה שחקרתי לר"ע דסובר שותפי נינהו נימא רשות משנה.
[ג] דף ל"ו ע"ב אות ד' אקי"ג. בדברי הנתה"מ (סי' פ"ז סק"א) דמודה במקצת ל"ה רק בשעבוד הגוף. ובב"מ ר"פ הבית והעלי' אם הי' אחד מכיר מקצת אבניו כו':
[ד] דף ל"ו ע"ב אות ו' אק"ג. בענין הפקר ב"ד להפקיע ולהקנות:
[ה] דף ל"ו ע"ב אות ו' אק"ח. בענין תרומה ביד כהן דל"מ שאלה, והערה בעירב בפת הגזול אם מהני ובב"י או"ח (סי' קצ"ו):
[ו] דף ל"ז ע"א אות ט"ו אק"ג. בענין אם נשאלו הבעלים על שור הקדש אחר הנגיחה, במ"ש בישוב עפי"ז קושי' הפני ארי' לעיל בב"ק (דף י"ב ע"ב) בהזיק לשור קק"ל אליבא דריה"ג:
[ז] דף ל"ז ע"ב אוט"ז הענין מי נקרא רעך:
[ח] דף ל"ח ע"ב אות כ' אק"ב:
[ט] דף ל"ח ע"ב אות כ"א. בדברי הרשב"ם ב"ב (דף צ"ב) במ"ש דהא דאין הולכין בממון אחה"ר דוקא כשיש להמוחזק טענה טובה. בדברי ה"ה (פט"ו מהל' א"ב הכ"ו). ובענין חזקת ממון ובענין מעוכב ג"ש:
[י] דף ס' ע"א אות כ"ד אק"א. בהא דאין עדים זוממין משלמין כופר. ובענין אי ממשכנין על הכופר:
[יא] דף מ' ע"א אות כ"ד אק"ב. במ"ש לחדש דבכופר אדם נאמן ע"ע להכחיש העדים. ולתרץ בזה קושי' הריטב"א אמאי אין עדים זוממין משלמין הכופר אף אם כופרא כפרה הא מ"מ זממו לחייבו ממון. בדברי התוס' מכות (דף ב') וריטב"א שם מ"ש בעדים זוממין בגלות:
[יב] דף מ"א ע"א אות ל'. ע"ד התוס' ד"ה וכמאן דקטלה כו':
[יג] דף מ"א ע"א אות ל"ב אק"ה. בענין עדות מיוחדת בשור הנסקל. ואם שייך בבהמה כונסין לכיפה בכה"ג. ואם נאסרה בכה"ג בהנאה:
[יד] דף מ"א ע"א אות ל"ג אק"א. בענין לא יאכל כו' איסור הנאה במשמע. בירושלמי פסחים דמשני דשנייה חדש שקבע זמן לאיסורו:
[טו] דף מ"א ע"א אות ל"נ אק"ב. בענין הנ"ל ובענין שני כתובים הבאים כאחד:
[טז] דף מ"א ע"א אות ל"ד. בענין לאו שקדמו עשה:
[יז] דף מ"א ע"א אות ל"ה אק"א. בענין אין לוקין על הנאה:
[יח] דף מ"א ע"א אות ל"ו. בענין בן פקועה שהמית את האדם ואם יש איסור שביתת בהמתו בשבת בבן פקועה או בבהמה ששחט בה שנים כו'. ובמס' חולין (דף ע"ד ע"ב) ואם בדגים שייך דין שוד"נ:
[יט] דף מ"א ע"ב אות ל"ח אק"ד במה שהקשיתי דיהי' נאמן נגד הע"א בקנס במיגו דהי' מודה ומיפטר וקצת בענין תפיסה:
[כ] דף מ"א ע"ב אות ל"ח אק"ט. בענין אי ע"א מחייב שבועה בקנס:
[כא] דף מ"ה ע"ב אות נ"ט. בקשרו בעליו במוסירה לשור ויצא והזיק:
שור שנגח את הפרה - פרק חמישי
[א] דף מ"ט ע"א אות י"ב אק"ב. קצת במתנת שכ"מ. ובאם יורשת בנה:
[ב] דף מ"ט ע"ב אות ט"ז. בענין אם בע"ת גובה מהפקר כו':
[ג] דף נ"א ע"א אות כ"א אק"א בענין אם גבי פועל יש שלד"ע:
[ד] דף נ"א ע"ב בגמ' א"ר הניח אבן ע"פ הבור והשלימה לעשרה כו'. ישוב דלא יקשה מלקמן (דף נ"ג) במתהפך ונפל אאפי' כו'. ביאור ופי' דברי הש"ס:
[ה] דף נ"ב ע"א אות כ"ה אק"ג. בענין משיכה בקרקע:
דף נ"ב ע"א אוכ"ו:
[ו] דף נ"ג ע"א אות ל"ג אק"ב. בענין שנים שעשאוהו:
דף נ"ג ע"א אות ל"ג אק"ג ואק"ד:
[ז] דף נ"ג ע"ב אות ל"ה. בענין נפלו לתוך הבור שור וכליו. ע"ד המזרחי מ"ש בענין אם האדם דחפן לבור:
[ח] דף נ"ג ע"ב אות ל"ו אק"א. ע"ד המהרש"א שתמה על רש"י שפי' דאדם פטור מכופר משום קלב"מ כו':
[ט] דף נ"ג ע"ב אות ל"ו אק"ב. בדברי הסמ"ע סי' ת' סקנ"ז. בענין נזקי כלים ובור. ובענין אדם ושור שהזיקו:
הכונס - פרק ששי
[א] דף נ"ו ע"כ אות ו' אק"א. בהערה בהנאת מחילת מלוה פרוטה אם ההנאה ש"פ. ובנתנה היא לאדם חשוב דמקודשת בההוא הנאה כו' אם צריכה שתהיה הנתינה דוקא ש"פ:
[ב] דף נ"ז ע"א אות ח' אק"א. בענין מוצא אבידה שאמר להבעלים שיוכל ליקחו אם עדיין ש"ש או עכ"פ ש"ח. ובחו"מ סי' ע"ד ס"ג. ובענין פרוטה דרב יוסף:
שם אק"ג. אם מקיים בעל האבידה מ"ע דהשב תשיבם. כשא"ל להבעלים טול את שלך:
[ג] דף ס' ע"א אות כ' אק"א. בענין ליבה וליבתו הרוח כו' וגרמא וגרמי:
[ד] דף ס' ע"ב אות פ"ד אק"א. בענין להציל א"ע בממון חבירו בסכ"נ. ב"מ (דף כ"ד ע"ב):
[ה] שם אוכ"ד אק"ג. קצת בענין הנ"ל:
מרובה - פרק שביעי
[א] דף ס"ב ע"ב אות א' אק"ג. בענין קנה שלמים במעות מע"ש:
[ב] דף ס"ב ע"ב אות ד' אק"א במ"ש לתרץ קושי' התוס' דאיצטריך תרי קראי למעט הקדש מכפל גם כששאלו הבעלים אח"כ. בענין משיכה בהקדש. והערה אם יכולין לשאול אחר שכבר מעל ויצא לחולין. ביאור באורך בענין אם גונב הקדש מעל:
[ג] דף ס"ה ע"א אות י"ב אק"א. בענין אם בעי מעשה בגניבה להתחייב בכפל. ובדברי הראשונים בעומד בצד שדהו אם בעי שיאמר זכתה לי שדה:
[ד] דף ס"ה ע"א אות י"ג. באיתבר הגזילה ממילא דברי הראשונים כשאין הגזילה בעין אם מקיים העשה דוהשיב בתשלומי ממון:
[ה] דף ס"ה ע"א אות ט"ז אק"א. בענין גנב וגזלן אם משלם כעין שגנב כו':
[ו] שם אות ט"ו אק"ב. בענין אם נעשה אחר כך גנב מחדש ובענין הנ"ל:
[ז] דף ס"ה ע"א אות י"ז. בדברי הט"ז והחת"ס אם הגנב והגזלן יש להן קנין בהגזילה. קצת פלפול ברש"י סוכה (דף למ"ד) בסוגי' דאוונכרי:
[ח] דף ס"ו ע"א אות כ"ג. בענין ולד אתנן:
[ט] דף ס"ו ע"א אות כ"ו אק"א. בענין נאבדה התרומה או מתנות כהונה:
[י] שם אק"ב. בענין הנ"ל אם יש חיוב אחריות בתרומה ומעשר:
[יא] דף ס"ו ע"א אות כ"ז אק"ד. בענין נוגע אי פסול לעדות קידושין. ובדברי הרא"ש שכ' דלחומרא לענין קידושין יאוש קונה:
[יב] שם דף ס"ו ע"א אות כ"ז אקי"ב. בענין יאוש וש"ר דהלוקח עושה איסור:
[יג] דף ס"ו ע"א אות כ"ח אק"ב. בענין אם אבידה מיחשב ברשות הבעלים. ואם ביאוש בעי אתא לרשות זוכה. ובמצא מציאה בחנות. בדברי חידושי רמב"ן בליקוטי פסחים (דף ל"א ע"ב):
[יד] דף ס"ו ע"ב אות ל"א. בדברי הקצה"ח בכוונת הראב"ד דיש להנגזל שעבוד על הגזילה אחר יאוש:
[טו] דף ס"ז ע"א אות ל"ג אק"א. בדברי הר"ת דבקנה לגמרי קודם ההקדש ג"כ חשיב מצהב"ע. ובמ"ש בפנים דזה הוי רק מדרבנן. בדברי התוס' סוכה (דף ט' ע"א) בזה. ובענין ספיקא דרבנן. בקושי' השער אפרים בסוגי' דאוונכרי דנימא ניחא לאינש למיעבד מצוה בממוני':
[טז] דף ס"ח ע"ב אות מ' אק"א. בענין חילול נטע רבעי שאינו ברשותו ובענין יאוש. בביאור דברי התוס' ד"ה הוא דאמר. ואם יכול לחלל נ"ר הפקר:
[יז] שם אות מ' אק"ב. עוד בענין חילול מע"ש שלו שיחול החילול משעה שיזכה בו חבירו. והערה בעכו"ם שקידש אשה לאחר ל' יום ובינתיים נתגייר:
[יח] שם אות מ' אק"נ. במ"ש דסוגי' דגיטין (דף נ"ה) סובר דצנועין מיירי דוקא בשנת השמטה:
[יט] דף ס"ח ע"ב אות מ"ג אק"ב. בקושי' הט"א ר"ה (דף ט"ו) ל"ל קרא למיפטר שביעית ממעשר ת"ל דהוי הפקר. בענין תרומה משל הפקר:
[כ] שם אות מ"ג אק"ג. בירושלמי (פ' הכותב ה"ג) מאימתי אדם זוכה בפירותיו בשביעית כו'. קצת בקנין חצר וכליו שלא מדעתו:
[כא] דף ס"ט ע"א אות מ"ד. בדברי התרגום יונתן ואבן עזרא בנטע רבעי:
[כב] דף ס"ט ע"א אות מ"ו אק"ב. בענין מין במינו באיסור דרבנן ובפירות שנפדו וגדלו אח"כ אם הגידולין אסורין מדאורייתא:
[כג] שם אות מ"ו אק"ג. במ"ש במין במינו בנולד האיסור בתוך התערובות. בסוגי' דטפת חלב:
[כד] דף ס"ט ע"א אות מ"ם אק"א. במ"ש דסילוק מהני בדבר שאינו ברשותו. ובענין יאוש והפקר בדשא"ב:
[כה] שם אומ"ח אק"ב. ע"ד המוהר"מ מסרקסטא ז"ל המובא בשמ"ק דהגזלן אינו עובר בב"י:
[כו] דף ס"ט ע"ב אות נ"ב. בהא דקאמר הש"ס לאו אר"מ מעשר מ"ג הוא ואפ"ה לענין פדיי' אוקמי' רחמנא ברשותו כו':
[כז] דף ע' ע"א אות נ"ד אק"ד. בספיקו של השעה"מ אם המלוה יוצא יד"ח באתרוג הממושכן. ומה שנסתפקתי אם הלוה יוצא בו בדברי הראב"ד והרשב"א ביאוש וש"ר דדמים בעי לאהדורי:
[כח] דף ע' ע"א אות נ"ה אקי"ב בענין ריבית קצוצה דחייב להחזיר שכ' הט"ז יו"ד (סי' קס"א) וחו"מ (סי' ט') דבעי דוקא תבעו. שהעירותי דנימא ג"כ כן באונאה:
[כט] דף ע' ע"ב אות ע"ד אק"א. בענין עדות שאאי"ל. וקצת בתפיסה בקנס:
[ל] שם אות קטן ב'. בענין הנ"ל. ובעדים זוממין שרצו לחייב מיתה לזה ותשלומין לזה.
[לא] דף ע' ע"ב אות ע"ה. בקושי' היה"ת למה הוצרך רבא לינקוט אתנן אסרה תורה אפי' בא על אמו כו'. בענין אתנן בפנוי' ובחייבי לאווין:
[לב] דף ע"א ע"א אות ע"ט אק"א. בענין אשלד"ע וחצר:
[לג] דף ע"א ע"א אות פ"א. קצת בדברי הרא"ה והר"ן דאף דאא"א דשא"ש מ"מ באכילה אסור:
[לד] שם בענין גנב וטבח לעכו"ם. ואא"א דשא"ש. וקצת בשינוי בשליחות. ובענין שלד"ע בשוגג:
[לה] דף ע"ב ע"א אות צ"א אק"ב. בענין חולין שנב"ע והיכא שאסור בהנאה מדרבנן אם מיחשב לאו דמרי' קטבח:
[לו] שם אות צ"א אק"ג בענין אם מותר לאכול חולין בעזרה שנכנסו בהיתר. ברמב"ם (פ"ת מתמידין ומוספין הי"ב) במס' תמורה (דף י"א ע"א):
[לז] שם אוצ"א אות קטן ה"ו. בענין חולין שנב"ע בשוגג. ובשחט בהמת חולין של חבירו בעזרה אם אמרינן אא"א דשא"ש:
[לח] דף ע"ב ע"ב אות צ"ג אק"ב. בעניין יי"נ אם אסור בהנאה מה"ת:
[לט] דף ע"ג ע"א אות ק"ב. בענין למפרע נפסל. אם נפסלו העדים משעה שגזלו (בכתובות דף י"ט ע"ב):
[מ] דף ע"ג ע"א אות ק"ה אק"א. בענין נפסלו העדים אחר שהעידו בב"ד קודם גמ"ד:
[מא] דף ע"ג ע"א אות ק"ה אק"ב. בענין תוכ"ד כד"ד. במ"ש אם נמשך תוכ"ד דזמן המוקדם לזמן המאוחר. נדרים (דף פ"ז) לענין קריעה. ובענין הפרת נדר בסבור שנדרה בתו והקים הפר ותוכ"ד נודע שאשתו הי'. במס' שבועות (דף י"ג) דאכל סמוך לשקה"ח ושבת (דף קל"ג ע"ב) במל בהשמ"ש וכריתות (דף י"ט) מקצת הגבהה היום כו'. חולין (דף קמ"א ע"א) בנוטל אם על הבנים. הערות וביאור בכ"ז בעניני תוכ"ד. ב"ב (דף קכ"ט) נכסי לך כו'. בתבו"ש (סי' ד' סק"ה). הערה בעשה מצוה ולא נתכוון לצאת אם מועיל מה שמכוון אח"כ בתוכ"ד לצאת. (ברכות דף י"ב ע"א):
עוד בענין מ"ש אם חלות המעשה נגמר אחר כד"ד. וביו"ד (סי' י"ט ס"א) בשחט ולא בירך כו' ובתבו"ש סק"ב. הערה בפיגל וחזר בו תוכ"ד. ובהיסת הדעת מאכילה קודם ברהמ"ז אם מועיל בו חזרה בתוכ"ד:
דף ע"ד ע"א אות קט"ו אק"ב:
[מב] דף ע"ה ע"א אות קט"ז אק"ב. בענין מודה בקנס:
[מג] דף ע"ה ע"ב אות קי"ז. בענין אם הנידון מודה לדברי העדים אם נעשין זוממין:
[מד] דף ע"ו ע"א אות קכ"א. בביאור כוונת המהרש"ל ברש"י ד"ה אמרי:
[מה] דף ע"ז ע"א אות קכ"ח. בענין טומאת אוכלין בכביצה:
[מו] דף ע"ח ע"ב אות קל"א אק"א. בענין גנב מצי פטר נפשי' בכבש. פלפול בדברי הש"ג בגנב חפץ מחבירו והחפץ הי' שאול ביד חבירו כו'. בענין שומר שאמר הריני משלם מחצה. ובענין חמשה בקר ואפילו חמשה חצאי בקר כו':
[מז] דף ע"ח ע"ב אות קל"ב. בענין גונב הקדש אי חייב בקרן:
[מח] דף ע"ט ע"א אות קמ"ב אק"א. בענין קנוניא על הקדש. ואם בע"ח גובה מטלטלין דהקדש:
[מט] דף ע"ט ע"א אות קמ"ד אק"א. בענין ישלד"ע לשמאי הזקן ולדידן כשהשליח שוגג בדבר שחיובו הוא גם בשוגג:
דף כ' ע"ב אות קנ"ג אק"ח. דברי המאירי במכשירי מילה: