אמרי דעת על משלי· רבנו זרחיה חן
פרק כז · פסוק כא
[כא-כד] ידוע תדע. כי לא לעולם. ראוי לאדם גם כן לעסוק בבקשת מחיתו שהוא אחד מן הענינים המקיימים הישוב ומעמידים החכמה, כי לא לעולם חוסן ר״ל הטבה וכן בלשון ערב חוסן הטבה ומתת ודורון, כי האדם אם לא יבקש מחיתו וצרכי גופו אין לו כי לא ימצא מי שירחם עליו ויתן לו ממונו בכל זמן, וזה הוא החוסן שאינו בא תמיד לבריות מזולתם וגם החוסן הבא לאדם מריוח שירוח מיגיע כפיו אינו לעולם ולא בכל זמן, שאע״פ שהמלוכה והגדולה מצויה במלכים תמיד והם נותנים לבני אדם מממונם ומרחמים עליהם בעשותם הצדקה אמר לך שלא תהיה בוטח בהם.