אמרי דעת על משלי· רבנו זרחיה חן
פרק כה · פסוק כא
אם רעב שנאך. כפשוטו נמשך אחר כוונת הפסוק לא תקום ולא תטור, ולפי הנסתר רומז על האדם שאם יתקפהו יצרו יהיה מושך אותו לחכמה הנקרא לחם. ועל כן נקרא יצר הרע רעב מפני שאפילו כשישביענו האדם ויוסיף בו הוא יותר רעב וזה טבע רוב היצרים הרעים, כי המרגיל בהם הוא מתאוה להם יותר עד שהוא קשה עליו לפרוש מהם, וע״כ קראו הפסוק רעב ושונא רעב לפי טבע הגוף ושונא לפי טבע הנפש, וכן אמרו ז״ל משביעו רעב מרעיבו שבע, ותוכל לפרש ג״כ אם יהיה שונאך ממש רעב לחכמה לא תמנענה ממנו.