אמרי דעת על משלי· רבנו זרחיה חן
פרק כ · פסוק כז
נר ה׳ נשמת אדם חפש כל חדרי בטן. כבר ידעת כי נשמת אדם שם משותף כשיתוף שם נפש, כל אשר נשמת רוח חיים באפיו נאמר על האויר הנכנס מן הפה והאף אשר יעמוד כל בעל חיים בו ובהעדרו ימות, ועל הנפש הנשארת אמר נותן נשמה לעם עליה ורוח להולכים בה אמר נשמה על הנפש המדברת אשר באדם ורוח על נפש שאר בעלי חיים הנפסדת בהפסד הגוף, וגם כאן נאמר נשמת אדם על נפש הנשארת. והודיע לך מהות הנפש כי הנר הוא אור והאור הוא דבר נראה ואינו גוף ולא גשם, כי אם היה גוף או גשם לא היה עובר מאחר הדברים הבהירים, ורמז לך שהיא צורה שכלית וביחסו אותו לאל רמז גם השארות הנפש ונצחותה, חדרי בטן הם הענינים הנעלמים והנסתרים מן העין, ואמר חופש כאלו אמר ישכילם, כי זאת היא פעולת הנפש שהיא תשכיל הענינים כלם, ובמה הנפש משכלת אלו הענינים המושכלים אלא בשכל כי הדבר המושכל בעצמו הוא אשר בו תשכיל והוא השכל, ואין השכל והמשכיל דבר אחר אלא הדבר המושכל אשר השכל הפשיט צורתו אם כן השכל והמשכיל והמושכל דבר אחד.