אמרי דעת על משלי· רבנו זרחיה חן
פרק יח · פסוק א
לתאוה יבקש וכו'. האדם שהוא נפרד מאוהביו וקרוביו והולך אחר תאוותיו, סופו הוא שיחלק בכל אמונה טובה ובבל חכמה, כאלו אמר שהוא יצא מכל אמונה ותורה ורמז בזה שאין טוב לאדם שיצא מדעת מלמדיו וחבריו הטובים להיות דעתו נפרד מהם ובכלל זאת הפרידה נכנס פרידת האדם והתרחקו מביתו וממקומו אל ארץ אחרת להיות נכרי בין שאר בני אדם שאינם מכירים אותו פן יבזוהו ויתיאש בעבור זה על עצמו ולא יחוש וירדוף אחר מראת עיניו ואחר תאוותיו, וגם רמז לך שלמה על כת החכמים שאינם נמשכים אחר דעת בעלי תורת והולכים אחר דעתם והם המינים והאפיקורסים.