אמרי דעת על משלי· רבנו זרחיה חן
פרק יז · פסוק ו
עטרת זקנים וכו׳. דבר נכבד הוא לזקנים בהמצא להם בני בנים בחייהם בהיות שבני אדם ידעו כי מבחורתו טרח באשה ובבנים ולא יצא עליו שם רע בבחרותו, כי אין ספק כי הבחור שעומד בלא אשה לא ימלט משם רע. ותפארת בנים אבותם מפני שהאבות מנהגים בניהם ומחנכים אותם למצוות והבנים מפחדים מהם מעשות דבר מגונה, ונוכל לפרש שהזקן כשיהיו לו בנים ובני בנים הוא אליו כבוד גדול ובני אדם חולקים לו כבוד בעבורם וכן הבנים כשיהיה להם אב הוא להם תפארת וכבוד משאר בני אדם.