אמרי דעת על משלי· רבנו זרחיה חן
פרק יד · פסוק כא
בז לרעהו וכו׳. כי האדם שאינו מכבד את הבריות בגופו ובממונו הוא חוטא בנפשו ומביא עצמו למכשול; כי היום או מחר יהיה הוא צריך להם ולא יעזרוהו משונאיו ולא יעזרוהו בצר, ורמז לעשירים שהם בוטחים בממונם ואינם חולקים כבוד לריעיהם ולקרוביהם הדלים מרוב גאותם, והפכו מחונן עניים.