אמרי דעת על משלי· רבנו זרחיה חן
פרק יד · פסוק יד
מדרכו ישבע וכו', המפשרים כלם נבוכו בזה הפסוק עד שאחד מן הגדולים (עיין אבן עזרא שם) שבהם פרש בו מה שראוי לשחוק עליו והוא שאמר ומעליו מענין עלים כלומר עשבים וירקות, ואמר כי מן העלים הוא שבע האיש הטוב ושם כינוי העלים לאיש כאלו היה האיש גפן או תאנה, ורצה זה המפרש לומר באלו העלים מיני הירקות שאדם אוכל מבושלות, ואני לא ידעתי לו טעם בדבר זה כי העלים הוא שם מיוחד לבעלי האילנות לא לבעלי הירקות והעשבים, וא״א כי הלב ישבע וימלא תאוותו ממה שהוא מקיף עליו כי סוג נגזר מסוגה בשושנים, שענינו מסובבת ומוקפת, כי הלב הוא מדמה וחושב ענינים הרבה ודרכים רבים והוא ימלא רצונו מאותם הדרכים כשתסובב מחשבתו בהם כדי להוציאם לפועל, ואמר זה על צד הגנות באדם המרבה מחשבתו ומיגע חושיו בענינים שאינו יכול להשיגם, וע״כ אמר שהאדם הטוב הוא אשר בו מדת ההסתפקות ואינו מיגע מחשבותיו בדרכים ההם ולא ישים לבו במה שאי אפשר להשיגו, ויסיר מעליו זה הטורח ויקח מן הענינים כפי מה שחננו האל. וגם תוכל לפרש שהאיש הטוב הוא עליון בזאת המדה כלומר יותר מעולה ויותר משובח מאותו שמאריך מחשבותיו הבטלות בעניני העולם.