אמרי דעת על משלי· רבנו זרחיה חן
פרק יג · פסוק כג
רב אכל וכו'. כל פסוקי משלי הם או שיהיה הפסוק כלו משל אחד או שיהיה סופו הפך החלתו, או שיבאר בו ענין אחד במשל אחד או בשני משלים, וזה הפסוק אין מאחד מג׳ אלו הכתות שאין לענינו דמיון ולא הפך׳ ובפירוש האמת הוא כי דלת העם לעולם אוהבים השובע ואינם סובלים היוקר וע״כ ממנים בעל התבואה לאדון עליהם, כי טעם ניר חרישה ותלם וגם אדנות וממשלה כמו שאמר למען היות לו ניר לדוד עבדי, ומה שאמר ויש נספה בלא משפט ענינו כי אע״פ שרוב בני אדם ממנים בעל הממון והשובע עליהם, לפעמים יקרה שיהיה הענין הפוך והוא שיהיה בעל התבואה נענש ונספה על ממונו ועל תבואתו, או מפני שלא הפקיד אותת לאנשי המדינה או שמצאו לו עלילה מעונש מלכות או מסבות אחרות ולא יגיע מעשרו ומתבואתו להיות ניר ולא מושל אבל הוא נספה וכלה על ממונו בלא משפט.