אמרי דעת על משלי· רבנו זרחיה חן
פרק יב · פסוק כז
לא יחרך רמיה צידו והון אדם יקר חרוץ. יחרך מענין התחרך שהוא נגזר מערבי שאומר לדבר הנשרף חרוך, ור״ל כי בעל הרמיה איננו זוכה מצידתו שיאכל ממנו ויתאפה ממנה על הגחלים, או שיהיה נגזר ממציץ מן החרכים ויהיה פירושו שמרוב תאותו לגזול ולרמות אינו רואה במה שיקרה לו בסופו, והון אדם יקר וכו' ענינו הפוך שהוא נשמר מן האלולא יקרה לו שום מקרה רע בעבור שלא ערב בו דבר שקר.