אמרי דעת על משלי· רבנו זרחיה חן
פרק יא · פסוק ד
לא יועיל הון ביום עברה וצדקה תציל ממות. יום עברה רומז על ענינים ארציים כהפסד אישיהם ונזקיהם או על ענינים שמימיים כפעולת כוכבים וחיבוריהם במיני ההפסד והאיבוד, ולא יועיל הממון והשמירה אחר שהגופות נאבדים בדרך מקריי או טבעיי או עונשיי כמו שזכר שלשת אלו המתות דוד המלך ע״ה באמרו אם ה' יגפנו, או יומו יבא, או במלחמה ירד ונספה, ואמנם מה שאמר וצדקה תציל ממות יהיה פירושו המפורסמת לכל שהצדקה היא חוסמת בין האדם והגזרה הנגזרת עליו. ונוכל לפרש גם כן שאפילו הצדקת לא תצילנו מן המות הבאה מן העברה כמו שאנו מוצאים זה תמיד, כי בעברת הים וזעפו תשברנה הספינות ואפילו שיהיו בהם חסידים, וכשתחרבנה המדינות והממלכות בעברת הזועה או בשטף המלחמה ימותו הטובים והרעים יחד, רק אם החסיד והצדיק מן הכת הנזכר בשיר של פגעים כדניאל וחבריו או מכת הנביאים הנאמר. בהם כי תעבור במים אתך אני ונהרות לא ישטפוך, כי תלך במו אש לא תכוה וכו׳ אז הם ניצולים. ואפשר שיהיה פי' וצדקה וכו' שהצדקה תציל הנפש מן המיתה העולמית.