אמרי דעת על משלי· רבנו זרחיה חן
פרק י · פסוק כב
ברכת ה׳ היא תעשיר ולא יוסף עצב עמה. אחר שזכר עניני הצדיק והחכם והטובות הנמצאות בשפתיהם ובלשונם בא להודיעך כי אינו מן המחוייב שעם כל אלו המדות הטובות יהיה להם העשר מפני שהם ראוים לזה אבל הכל תלוי בגזירת האל כמו שגזרה זה חכמתו, הנעדרת השגתה מכל אדם, ועל כן אמר ברכת ה׳ וכו׳ כי העשר אינו לא מחכמה ולא מתבונה כמו שאמר בקהלת לא לחכמים עשר רק הוא בא מברכת השם למי שרצה בו, וזה שאמר ולא יוסיף וכו', ר״ל כי כשהאל ית׳ ירצה לתת לאדם העשר לא יתננו שיהיה האדם בו צער ועצב כשאר הממונות שהם נרווחים בצער וטורח נוסף רק יהיה עושר מברכה שלא ישתתף בה תוספת עצב ואינו נופל תחת המקרים הרעים.