אור ברסלב
אמרי דעת על משלי פרק י › פסוק יב

אמרי דעת על משלי· רבנו זרחיה חן

פרק י · פסוק יב

פסוק יא

אחר שזכר שני מינים מבני אדם מתחלפים במדותיהם והם הצדיק והרשע הוסיף לזכור לך בפסוק זה בכלל ראשי המדות הרעות והטובות והם השנאה והאהבה ומדת השנאה תקבץ המדות הרעות והמגונות ורחוק הוא להיות רפואה, ומדת האהבה רמז בה כל מדה טובה, ואמר לך כי מדת השנאה הכוללת לכל אלו מטבעה שמעוררת המדנים והמריבות או כשהאדם יהיה חולק על האמת והנכון או שיכעס על דבר מועט; אמנם האהבה כי גם כן ראש לכל המדות הנכבדות והשלמות האדם השלם צריך לה יותר משאר המדות המעולות כי בת יהיה האדם לעולם בעל נפש טובה דורש טוב ודורש שלום אוהב ומרצה להם ואינו כועס על דבר שאין ראוי לכעוס עליו, ובאמת מי שיש בו אלו הסגולות הוא מכסת על כל הפשעים כלומר על כל מיני ההתפעליות אשר בם יפשע האדם בנפשו ובגופו, ועל כן אין אדם ניזק מבעל זאת המדה שאינו נוטר איבה בלבו ויהיה לו צחות לשון ואהבת נפש ומכסה על הפשעים והשגיאות הנעשים נגדו.

תוכן העניינים

אמרי דעת על משלי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה