אמרי דעת על משלי· רבנו זרחיה חן
פרק י · פסוק ז
הצדיק נזכר לטובה ולברכה בפי ההמון בעודנו חי ואחר מותו, אבל שם הרשעים הוא דומה לדבר נרקב שאין בו תועלה ואינו זכור לברכה, ואפשר שהפירוש הוא שהרשע כשהוא מת כל אדם יקלל עצמותיו ויאמרו עליהם שתהיינה רקב ולא יקומו בקום הצדיקים כמו שאמר על כן לא יקומו רשעים במשפט.