אמרי דעת על משלי· רבנו זרחיה חן
פרק טז · פסוק כז
[כז-ל] איש בליעל וכו׳. איש תהפוכות וכו'. איש חמס וכו׳. עצה עיניו וכו׳. בא לזכור בארבעה הפסוקים האלו המדות הרעות הנמצאות בקצת בני אדם הרעים כדי להיותך נזהר בהם. עצה נגזר מעץ כי האדם שחושב בלבו מחשבה עמוקה אינו מנענע עיניו כלל אבל בהכנס החום הטבעי פנימה מרוב היותו מחשב ישובו עיניו מתקשות כעץ עד שאינם רואות, כמו עני האדם הישן שהם פתוחות.