אמרי דעת על משלי· רבנו זרחיה חן
פרק טו · פסוק טז
[טז-יח] טוב מעט וכו׳. טוב ארוחת וכו׳. איש חמה וכו'. אחר שזכר מדת ההסתפקות והנמשך אחריה זכר מדת היהירות והחמה והבא ממנה, יגרה תוכל ליחסו ללשון הערבי ויהיה ענינו ימשוך כלומר שהאדם הכעסן מדון והקטטה נמשכים אחריו לעולם ואינו נמלט מהם.