אמרי דעת על משלי· רבנו זרחיה חן
פרק ט · פסוק יד
מרוב עזות פניה יושבת בפתחים ועל קיר עליון או על כסא עליון כדי שתהיה נראת על כל הבריות, וכל זה הוא משל לגנות החומר ולכיעורו ולמיעוט בושת שיש לנמשכים אחריו מאותם שעושים העברות בפרהסיה ואינם חוששים לעון ולא לגנאי. לקרא לעברי דרך המישרים ארחותם: מי פתי יסור הנה וחסר לב ואמרה לו: מים גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם: ולא ידע כי רפאים שם בעמקי שאול קראיה.