אמרי דעת על משלי· רבנו זרחיה חן
פרק ז · פסוק יח
[יח-כ] לכה נרוה דודים עד הבקר נתעלסה באהבים. כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק. צרור הכסף לקח בידו ליום הכסא יבוא ביתו. שלשה אלו הפסוקים כפשוטם, והוא שהאשה כופה לאיש שיתיישב עמה בביתה ותניא לו ראיות שלא יתפחד מן הבעל והכל הוא תוספות דברים הנהוגים אצל הנשים המנאפות משל לענין שהתבאר פעמים רבות במה שעבר.