אמרי דעת על משלי· רבנו זרחיה חן
פרק ו · פסוק י
מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב. אמר כי שמבטל זמנו ואינו מרגיל עצמו בחכמה ובשאר הענינים אשר הם מתקנים הנפש והגוף כפי השגתו וכחו רק הוא מכלה ימיו ושנותיו בענינים בטלים אשר אין בהם תועלת כלל והם כמו אנשים ישנים ונרדמים שוכבים ואינם זריזים לחפש החכמה מעט מעט כמו שאהבו השינה מעט מעט והשכיבה עם ידיהם חבוקים מרוב עצלתם ויהיה להם מזאת העצלה ומזאת השכיבה.