אמרי דעת על משלי· רבנו זרחיה חן
פרק ה · פסוק יט
אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד. כנה הנפש החכמה אילת אהבים ויעלת חן מפני שהם בעלי חיים נאים ומיופים ונקיים במראיהם והם נעלמים מבני אדם ואינם נמצאים אלא חוץ ליישוב ואין בהם זוהמא כמו שהיא באריות ובנמרים ובזאבים ובדובים שהם מזוהמים בעבור היותם אוכלים הבשר והדם וריחם נודף ג״כ ומזוהם כמו שזה ידוע לכל, וגם אין נמצא בהם מיני ההזק כהמצאם באריות ובדובים ודומיהם, בעבור כל אלו הסבות לפי דעתי דמה הנפש לאילים ויעלים יותר משאר בעלי חיים, דדיה ירווך בכל עת על השכל שהוא מקור החכמה ודבק בנפש ומושך החכמה כמו שהתינוק שמושך החלב מן השדיים שהם מקור החלב ובו יתפרנס כן השכל השופע מן הנפש הוא מקור החכמה ובו ידע וישיג ויבדיל בין האמת והשקר ובו ילמד החכמות וישיג האמתיות עד שירוה צמאו כמו שירוה התינוק צמאו מן החלב היוצא מן השדיים ועל כן אמר ירווך בכל עת כלו׳ בכל זמן שהוא חוקר ודורש החכמה בשכלו כטוב השכל שופע עליו והוא שוגה ומשקק תמיד באהבת נפש החכמה אשר היא הסבה ולא יסור השכל מאהבת הנפש ומעשות רצונה ולעבוד עבודתה.