אמרי דעת על משלי· רבנו זרחיה חן
פרק ד · פסוק יט
דרך רשעים כאפלה לא ידעו במה יכשלו. בא לספר ההבדל אשר בין שתי הכתות והוא כת הצדיקים שהם בכלל כת החכמים וכת הרשעים, ובאר לך ששניהם הם הפכים, ואמר לך בכת הצדיקים וארח צדיקים כאור נוגה ובכת הרשעים אמר דרך רשעים כאפלה דימה החכמה שהיא אורח הצדיקים לאור נוגה שהוא אור השמש שהוא מתפשט בעולם ובני אדם מקבלים הנאה ממנה כן חכמת החכמים מתפשטת עליהם בעולם שבני אדם מקבלים ממנה תועלת והנאה עם שהם מלמדים התורות והמצות ושאר הענינים הטובים אבל דרך הרשעים היא כמו האפילה אשר בה יעשו בני האדם הרבה ממיני ההזקים ומלבד זה שההולך בה יהיה נכשל. וגם פירש אחר יש לכו בזה הפסוק ויהיה אורח צדיקים חכמת הצדיקים ותורתם שהם עוסקים בה ואמר שהיא חכמה נקייה וברה ואין בה דברי שבוש ודעת נפסד ואין לחלוק על תורתם ולא לתפוש על אמונתם כשאר האמונות ושכלם זך ונקי ואין בו דופי ולא עבירות כמו שאמר בדניאל והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ועל כן אמר בחכמתם שהיא כאור נוגה אבל דרך הרשעים שהוא אמונת כת הסכלים. היא אמונת כת החכמים כי אמונת הרשעים וכל מי שהוא מן הכת שלהם והנמשך אחר דעתם היא אמונה מבולבלת ועכורה והיא כמו האפילה שההולך בה יהיה נכשל כך המקבל מדעותיהם והסומך על אמונתם הוא נכשל עמהם ואמר לא ידעו במה יכשלו שבמיעוט דעתם והבנתם בחכמה האמתית לא ירגישו ברשתם שהם נכשלים בו והם חושבים כי העיקר אצלם כאומות העולם בזמנינו זה וכנביאי הבעל בימי הנביאים וכמו המינים והאפיקורסים כי על כיוצא באלו חובר רוב ספר משלי, ונוכל לפרש ג״כ כאור נוגה כוכב נוגה שעולה תורח ומוסיף אורה עד שיצא אחריו אור היום שהוא אור השמש שהוא כולל כל האורות ובו יהיה היום נכון לעשות בו המלאכות ושאר הפעולות כן חכמת הצדיקים ושכלם הולך ומוסיף כי הוא יוצא מן הכח אל הפועל עד שהוא יהיה שכל בפועל ועל כן אמר כי אורח הצדיק שהוא שכלו וחכמתו הוא הולך ומאיר עד שיתפשט אור השמש עליו וגם דבר זה הוא דמיון לשכל הפועל וחכמת האדם עם אור השמש ועצם הכוכבים כמו שאור הכוכבים הוא מקובל מאור השמש והשמש סבתו כן חכמת האדם ושכלו מקובלים מהשכל הפועל והוא סבתם המוציאם תמיד מן הכח אל הפועל כמו שהתבאר ענין זה בזולת זה המקום.