אמרי דעת על משלי· רבנו זרחיה חן
פרק ג · פסוק כא
בני אל ילזו מעיניך נצר תושיה ומזמה. אחר שבטל דעת הסכלים בענין ההשגחה בפסוק שעבר בא להזהיר עוד בזה הפסוק לכת הבנונים והוא שלא יסור מלבם ומעינם זה הדעת שלמדם והוא להאמין שההשגחה האלהית מתפשטת לכל הנבראים וזאת היא התושיה והמחשבה שזכר בזה הפסוק כי מזמה ענינה המחשבה בחכמה והוא שם נגזר מזמם ומזומם.