אור ברסלב
אמרי דעת על משלי פרק א › פסוק לב

אמרי דעת על משלי· רבנו זרחיה חן

פרק א · פסוק לב

פסוק כט

כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם. בזה הפסוקים זכר הפתיים ומשובתם ומרים מפני שהפתיות הפך החכמה וקרא פתאים כי כל אותם האנשים שאין בהם חכמה כלל אשר בכלל זה נכנסים הלצים ושאר השמות שהם מזה הכת כמו שזכרנום בהקדמת הספר, ואמר על כלם כי עקשותם ומיעוט תאותם לשמוע החכמה יהיה גורם להם שיהיו נהרגים, ולא רצה לומר נהרגים מענין הריגה כפשוטה, אבל רצה לומר שיהיו נענשים בנפשם, ושלות כסילים תאבדם אע״פ שהוא מאמר כפול לענין כי משובת פתים תתרגם לפי פשוטו יהיה ענינו שהכסילים אינם חושבים על מה שיקרא להם מהיותם בלא חכמה אבל יחשכו שהשלוה תעמוד עמהם ותשמור אותם כאלו היו מושגחים מן הש״י בעבור עשרם ושלותם, ואינם יודעים כי השלוה שתהיה לכסילים תהיה או מעושר או מבריאות אם תהיה מעושר אפשר שיאבד העושר ההוא ממקרה רע שיקרה להם וימותו גם הם ואם תהיה שלותם מבריאות גופם אפשר להם גם כן שמתוך מנוחתם ורוב אכילתם יתחדש בהם אחד ממיני החליים הרעים וימותו פתאום וכן יהיו נאבדים על שלומם וימותו קודם זמנם ולא ישיגו לעשות תשובה ויהיו נאבדים מנפשם ומגופם:

תוכן העניינים

אמרי דעת על משלי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה