אמרי דעת על משלי· רבנו זרחיה חן
פרק א · פסוק כ
[כ-כב] חכמות בחוץ תרנה ברחובות תתן קולה. בראש הומיות תקרא בפתחי שערים בעיר אמריה תאמר. עד מתי פתאים תאהבו פתי ולצים לצון חמדו להם וכסילים ישנאו דעת. בא להודיעך על דרך משל שהחכמה תצעק בשוקים וברחובות שערי העיר במקום שבני אדם מתקבצים שם ובפתחי השערים שכל בני אדם עוברים ושבים וישמעו מה שתהיה החכמה צועקת ואומרת לכת הפתאים, עד מתי הפתאים תאהבו הפתיות ותהיה מלת פתי שהוא תואר במקום שם דבר ובא כן לתפארת המלה ולצחות הלשון ולצים לצון חמדו להם מפני שהליצנות מושך להם כשירגילו בו, וכן הכסילים שהם חבירים לליצים בליצנותם יהיו שונאים הדעת כי רוב עסק זה הכת הוא במפורסמות לא במושכלות, ועל כן אמר שהדעת והחכמה. רחוקים מהם באמרו ישנאו דעת כי על הכסילים ועל כל הדומים להם אמר זה לא על הכסילים לבדם.