אמרי דעת על משלי· רבנו זרחיה חן
פרק א · פסוק ו
להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם. בא לבאר לנו בזה הפסוק שדברי חכמים והנביאים אינם כלם מובנים כמשמעם וכפשוטם כמו שיחשוב זה מי שאין בו חכמה כלל אבל רוב דברי הנביאים הם משלים וחידות, והמבין דבריהם יבין הענינים מתוך המשל עד שיתבאר לו שהענין יתחייב להיות משל, כי אלו באו דברי הנביאים כפשוטם בלא משלים וחידות היה בא מזה הפסד גדול עד שהיה איפשר שהספר ההוא לא היה נשאר זמן גדול אבל באו הענינים ההם מכוסים ונעלמים מן ההמון והם משלים ואותם המשלים לפי נגליהם יהיה ענינם יקר מאד בעיני ההמון מפני שלא רצויה להם מדברי הנביאים רק בדברם על הש״י דברים גשמיים מבהילים ונוראים, ואני אספר לך אחד מהם אשר אם יובנו הדברים ההם כפשוטם יכנס במציאותו יתעלה מן ההפך והנמנע מה שאי אפשר לכתבו, תמצא שאמר דניאל על הש״י לבושי כתלג חיור ושער ראשה כעמר נקיא כרסיה שביבין דינור גלגלוהי נור דליק, ואמר עוד נהר דנור נגד ונפק מן קדמוהי אלף אלפין ישמשונה ורבו רבון קדמוהי יקומון דינא יתיב יספרין פתיחו, ואין ספק שדברים אלו שזכר דניאל הם מכת הדברים שזכרו שאר הנביאים בהשגותיהם הנבואייות רצוני לומר שהם רמז ומשל לענינים טבעיים אשר הבורא ית׳ סבה למציאותם, והם שני החמרים המשותפים חומר השמים והחומר הראשון כי מה שאמר לבושיה כתלג חיוור הוא רמז אל החומר הראשון הנקרא לבנת הספיר לפי מעשהו ופעולתו וידוע כי הספיר והשלג דבר אחד הוא במראיהם ופעולתם בקבלם המראות מאחריהם כמו שהתבאר ענין זה בספר מורה הנבוכים, ומה שאמר כורסיה שביבין דינור גלגלוהי נור דליק הוא רמז גם כן אל הגלגלים, ומת שיתחדש מתנועתם החזקה וזה הענין דומה אל מה שזכר. הנביא ע״ה ואראה את ה׳ יושב על כסא רם ונשא ושוליו מלאים את ההיכל, ואין בין שני הענינים הפרש אלא בחילוף המליצה, ומה שהוסיף עוד דניאל לבאר בזה הענין והוא שאמר אחר כן נהר דנור נגד ונפק מן קדמוהי הוא גם כן רמז אל יסוד האש המתחדש ממרוצת תנועת הגלגלים וכל שכן תנועת גלגל השמש כמו שהתבאר זה הענין בספרים הטבעיים ומה שאמר אלף אלפין ישמשוניה אין צריך בו פי׳ אחר אלא מה שיודע בו כל חכם אמתי רמז בזה אל השכלים הנבדלים ואל הכוכבים כלם, שהם בעלי נפש משכלת וכלם משמשים לבורא ית׳ במעשיהם ופעולתם בזה העולם השפל עד שהחכ' ז״ל אמרו על זה הענין אין לך עשב מלמטה שאין לו כוכב מלמעלה מכה אותו ואומר גדל, ואם בחלקים הקטנים הכוכבים משרתים ומשמשים כל שכן בחלקים הגדולים שהם תחת גלגל הירח שהכוכבים פועלים בהם תמיד ומחדשים מה שאיפשר להתחדש בהם, ומה שאמר גם כן דינא יתיב וספרין פתיחו רמז בזה גם כן על ההשגחה האלהית בשפלים לגמול ולענוש ולהנהיג, ואמנם היותו זוכר על הבורא ראש ושער באמרו ושער ראשה כעמר נקא הוא דבר שלא אמרו שום נברא בעולם אבל אמר זה להרחבת הלשון, כי מאחר שזכר בו הלבוש בא לזכור עמו תואר בעל הלבוש והכריחוהו המליצה לומר בעבור זה ושער ראשיה כעמר נקא, ונראה לי כי מפני שנתמעטה החכמה בישראל בימי דניאל בהשגות הנבואות זכר דניאל על הבורא בהשגותיו דברים גשמיים יותר משאר המשיגים, כי כשזכר ישעיהו הנביא מדרגת השם ית׳ על ברואיו זכר זה במאמר יותר קרוב ואמר ראיתי את ה׳ יושב על כסא רם ונשא, וזה כלו אפי׳ לפי הפשט הוא סיפור מעלת מדרגה שהורגל לדבר בזה יותר ; וכן ראוי להאמין בכל מה שבא מזה הכת בדברי חז״ל שהוא גם כן למשל על ענין מן הענינים כמו שתמצא בדבריהם ז״ל כשרצו להזהיר על האדם שלא יקח אשה שאינה הוגנת לו אמרו עליו שהקב״ה כופתו ואליהו רוצעו, ואין אדם בעולם שיאמין זה הדבר כפשוטו אבל באו חז״ל להודיענו בדבר זה על דרך ההפלגה עד כמה יגרע בושת מי שישא אשה שאינה הוגנת לו, ועל זה האופן ראוי להבין דבריהם בכל כיוצא בזה, ומפני שבא בדמות אלו הספורים והמשלים בדברי הנביאים והחכמים על הש״י אמר שלמה להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידותם, והפתאים לא יקחום על דרך המשל ולא על דרך ההשאלה ולא על דרך הרמז ולא על דרך ההפלגה בעילוי מעלה ומדרגה לעוצם גבורתו ית׳ במציאותו, אבל יקחו המשלים כפשוטיהם ויקחו להם זה מפני שאין בהם חכמה כלל אשר בה יתבארו לנו הספיקות ויסרו השיבושים אשר מהם נתמלאו מוחות הסכלים העצלים מללמוד החכמה ; והמשל בזה כי החכם האמתי התבאר כי אין למעלה מגלגל הירח אש ושהאש היסודי הוא מקרה קורת מתנועת גלגל השמש החזקה ומשאר תנועת הגלגלים מפני שטבע כל גשם בהתנועו במרוצה חזקה לחמם מה שסביבו בהכרח וכן יבין המבין כי כל מה שאינו גוף לא יפול תמת המנין ואם יהיה נופל תחת המנין הוא במקרה נמשך אחר הגשם האחד או נמצא עמו או לגשמים יותר מאחד, כל המלאכים לא יאמר בהם לא אלף ולא אלפים בשום פנים שיהיה בו הרבוי, ואם השכלים הנבדלים יאמר בהם ריבוי הוא מצד גשמי השמים אשר לכל אחד שכל נבדל, ולפי מספרם יהיה מספר נבדליהם וזה המין מן המנין אינו עצמי כי המנין אם הוא נופל על הגשם אינו עצם הגשם אלא דבר נוסף על עצם המנוי שהוא גשם, וכל מה שהארכתי לדבר בזה הענין הוא כדי להאמין שאין כל דברי הנביאים כפשוטם אבל האמין שרוב דבריהם משלים ועל כן אמר להבין משל ומליצה כאלו אמר כי למבין להבין כי דברי החכמה משלים וחידות כמו שאמר חוד חידה ומשל משל, וכן תמצא שרז״ל אמרו על שלמה המלך כי ממשל למשל עמד על דברי תורה, התבאר מזה כי דברי הנביאים והחכמים נאמרים במשלים וחידות, והחידה קרובה למשל ואע״פ שיהיה ענין החידה יותר סתום מענין המשל כמו שהמשל גם כן יותר חתום מן המליצה, ולפעמים תבוא המליצה עם המשל כמו שאמר מן שמים נלחמו הכוכבים ממסילותם ; ועתה קודם שנבאר הפסוק הבא נקדים הקדמה והיא זאת: דע כי כל מה שזכר שלמה באלו הפסוקים שעברו הכל היה על דרך ההקדמה בתועלת הספר כי כל מחבר ספר החכמה מן החכמות צריך לזכור תחלה ארבעה דברים שם הספר ושם מחברו ותועלת הספר והתנאים אשר בעבורם חובר הספר וכן תמצא אלו הארבעה דברים בזה הספר ספר משלי הראשון שבהם הוא שם הספר והוא ספר משלי, והדבר השני הוא שזכר בו שם החכם אשר חבר הספר והוא שלמה בן דוד, והדבר השלישי הוא תועלת הספר והם הארבעה הפסוקים הראשונים מבלתי הפסוק הראשון, והדבר הרביעי הוא התנאי והוא להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידותם, כלומר לבעבור זה חבר שלמה זה הספר למען הבין בו משל ומליצה והחידות לא שיבינו הפסוקים כלם שדברו בהם הנביאים הראשונים אבל תבין מהם הנגלה והנסתר הנגלה שבהם לתועלת ההמון והנסתר לתועלת אנשי החכמה.