אמרי דוד· רבי דוד הלוי הורביץ
סימן קצח
ב"ה יום ד' ברכה א' י"ב תשרי תר"ץ פה סטניסלאב:
כבוד אהובי נ"א הבחור כהלכה אשרי שלו ככה החריף ובקי המופלג ושנון מושלם במעלות ובמדות כמר לוי יחי' פערלמאן בעיר פאדגורזע יע"א:
נעימות ימינו המלאים זיו ומפיקים נוגה כתובים בכתב רש"י הגיעני ותוכו רצוף דברי תורה כולם מחמדים דובר בשפה ברורה וקולע אל השערה ושמחתי כי בנינו כנטיעים ויעשה בתורה מטעמים ואמרתי לפלפל עמדך מעט אף כי עתותי לא בידי. הבאת מבכורות (ו'.) תוד"ה פי' וא"ת ולוקמה בכיבוד אב ואם וכו' וי"ל דמשמע לי' דומיא דמורא של מקום וזה אי אפשר ע"כ ומזה הבאת ראי' לדברי הפרישה הובא בטו"ז יו"ד רמ"ב ויפה דברת:
ול"נ ליישב דברי טו"ז בקידושין (ל':) נאמר כבד את אביך וכו' ונאמר כבד ד' מהונך השוה הכ' כיבוד או"א לכבוד המקום נאמר איש אמו ואביו תיראו ונאמר את ד' אלקיך תירא השוה מוראת או"א למוראת המקום ע"כ ויש לראות אם היא גז"ש ידוע דגז"ש היא הלכה למשה מסיני קיבלו מרבו עד משה רבינו, ומעתה איך למד כיבוד או"א מש"כ בתורה מפסיק משלי ותו דלמד מורא תירא דאו"א מתיראו ד' אלקיך, ובכל הגז"ש התיבות שוות:
והנה מצינו גז"ש דרבנן עמו"ק ד' ד"ה אתא ברש"י גז"ש דאינהו גמירי מנפשייהו וביצה (י"ב:) רש"י דכולהו מדרבנן גזור ולאו דוקא גז"ש ע"ש וגם אם נתפוס דזה גז"ש גמורות ונדייק בהלימוד את ד' אלקיך לרבות ת"ח וזה נקרא היקש היינו את תלמידי חכמים ומקיש לד' אלקיך ואי גז"ש עדיף מהיקש או היקש עדיף ע' גיטין (מ"א:) ובקהלת יעקב מביא דהיקש עדיף דמפורש יותר בקרא ע"ש ולכן בנידון שלפנינו דאביו ואמו למד בגז"ש ות"ח מהיקש א"כ הסברא נותנת דמורא ת"ח גדול ממורא או"א דהא היקש עדיף:
אכן י"ל דאם הי' כתוב בפירוש בקרא ת"ח ד' אלקיך תירא אז הי' היקש גמור ועדיף עתה דבא רק מריבוי דאת נחית דרגא ושוה לגז"ש דאו"א וראי' לזה מכתובות (ק"ג.) את אביך לרבות אשת אביך ואת אמך לרבות בעל אמך ע"ש וכי תימא דמצוות כיבוד שייך אצלם בשוה כמו אצל אביו ואמו יולדיו שוה בשוה זה לא ניתן להאמר מוכרח לומר כי כבודם פחותים מאו"א והה"ד הכא, הייצא לנו מזה דמורא או"א ומורא ת"ח שוה וזה היא סברת הטו"ז ובתוס' בכורות הנ"ל דמקשה שדרש שמעון העמסוני בכיבוד או"א ותי' דזה אי אפשר ר"ל איך תיסק אדעתך לרבות מאת מורא או"א והמה יעמדו בראשונה ואח"כ מורא המקום ואם הי' רוצה לרבות או"א היל"ל ד' אלקיך תירא את והי' נאמר מורא ד' בראשונה וזה שאמרו ואי אפשר ואתא ר"ע ודרש ת"ח היינו כי במשנה מצינו מורא רבך כמורא שמים ונאמר בהתחלה מורא רבך והיינו דומה למורא שמים וגם בכתוב הפירוש כן דמורא ת"ח יהי' כמורא שמים והבן:
ומה שהעיר בדברי צל"ח ברכות (כ"ב:) אלא יקצר גם לי צ"ע על דבריו דכ' רש"י לא גרס אבל בדרך שרי ונעיל (ג'.) תפלה קצרה פירש"י הביננו ותו' מתרץ דברי רש"י בהאי גירסא אבל בדרך שרי ע"ש משמע דרש"י ס"ל כשמואל וגם גרס בדרך שרי, מה שהביא ברכות (מ"ג:) מנין שמברכין על הריח דבר זה רשום בגליון שלי מג"א רט"ז סק"י הביא בשם מרדכי אין מברכין אלא בדבר שהגוף נהנה וציינתי ע' פסחים (נ"ד:) ד"ה אין וצ"ע מברכות (מ"ג:) מנין שמברכין על הריח כל הנשמה הרי דבעי לברך אף שאין הגוף נהנה ממנו ע"כ עה"ג אצלי וי"ל דצריך ראי' דרשאי לברך עליו ואי לא הו"א דאסור לברך כיון שאין הגוף נהנה:
ואשר הביא בשם אחיו הצעיר המופלג כמר שלמה יחי' לתרץ קושית הגאון מהרש"ק זצ"ל ביו"ד סימן רנ"ד אסור לקבל צדקה מעכו"ם רמ"א אבל לצורך ביהכנ"ס מקבלין והקשה א"כ מאי פריך הש"ס ב"ב (ד'.) דנענש דניאל דהשיא עצה לנבוכדנצר לתת צדקה גם איך ב"ב בוטא נתן עצה להורדוס לבנות ביהמ"ק ומאי קושיא מצדקה לביהמ"ק דהוי כמו ביהכנ"ס דמקבלין, ול"נ דבנין ביהמ"ק ג"כ מכפר כמו צדקה ולכן אין מקבלין מהם צדקה עש"ך וטו"ז שם הה"ד בנין ביהמ"ק וראי' לזה תענית (כ"ג.) להודיע שהחטא גורם וכן מצינו בימי הורדוס ע"כ ומוכח שהי' נשוא עון ומו"ק (ט'.) יצאה בת קיל כולכם מזומנים לעה"ב בחינוך ביהמ"ק דשלמה ע"ש דאחיל להו עון יוהכ"פ ועתו"ס ע"ז (ב':) ד"ה ואנן בנינן הא דלא קאמרי שבנו ביהמ"ק וכו' ויומא (ל"ט:) לבנון שמלבין עונותיהם של ישראל, ומשנה שלימה שנינו בשקלים פ"א משנה ה' זה הכלל כל הנידר והנידב מקבלין עתויו"ט דנודר ונידב לבדק הבית אין מקבלין אותו ע' פיה"מ להרמב"ם ושם בירושלמי דאפילו לחומת העיר ולמגדלותי' אין מקבלים לא לכם חלק וצדקה וזכרון בירושלים ע"ש דנקרא צדקה דמכפרין כמו שהוכחנו ואין להם דין ביהכנ"ס דמקבלין מידם:
אולם הא קשיא לי איך קיבלו היהודים מהורדוס שהוא יבנה ביהמ"ק ובכתוב נאמר לא לכם ולנו לבנות בשלמא מכורש שבנה ביהמ"ק לא קשיא דכבר כתבו התוס' בערכין (ו'.) ד"ה מיתבי' דהי' ע"פ ד' לנביא ישעי' הוא יבנה עירי אבל על בנין הורדוס אין ניחא להו, ונראה דתוס' יבמות (מ"ה:) ד"ה כיון הק' מ"מ אמאי עבדא הוא והלא מסתמא כשמלך הורדוס נתייאשו בעליו ושמואל אית לי' המפקיר עבדו לחירות וכו' וי"ל דשמא הי' מצפיס שתהא גאוותו מושפלת ע"כ:
ונראה להביא ראי' לדבריהם ממגילה (ט"ו: ט"ז.) אף שהמן עלה עד למעלה לא נתייאש מרדכי ממנו וא"ל עבדי אתה עבד שקנה נכסים נכסים למי ע"ש ומעתה גם כאן אצל הורדוס אף שהי' מלך עדיין עבד הוי וכל הונו ורכושו של ישראל דכל מה שקנה עבד קנה רבו ולכן שפיר הניחו להורדוס לבנות ביהמ"ק דכל כספו וזהבו ביתו הונו ורכושו שלהם היא ומשלהם נבנתה לשם ד' והבן:
ובזה אסיים ודו"ש באהבה דו"ז: