אמרי דוד· רבי דוד הלוי הורביץ
סימן כג
ב"ה יום ב' לסדר ויגש ו' חנוכה תרפ"ז לפ"ק סטניסלאב.
שלומים רבים כטל וכרביבים אל כבוד אהובי ידידי הרב הגאון החסיד חריף ובקי המפורסים כש"ת מו"ה חנוך העניך נ"י לעווין אבד"ק בענדין ולהיושבים על מדין ומו"צ המה הרבנים הגדולים חריפים ובקיאים טובא ד' עליהם יחי' בעיר וק"ק הנ"ל בי דינא רבה יע"א:
יקרת מכתבם הגיעני נכון מועדו וחשתי ולא התמהמהתי להשיבם דבר אשר רוח מבינתי יעננו בעזר הצור והנני אחל לדבר. ע"ד האיש מרדכי בר' ראובן ואשתו הענדל בת ר' מרדכי דור הכהן עזבה אותו זה יותר מחמש נה ואין רצונה לדור עמו ותבענה שפתותי' בעבור כי לא זנה אותה ובתה אשר יש להם, וכת"ה פלפלו עם הב"ש באה"ע סי' קנ"ד ובכתובות (ע"ז.) אמר רב האומר איני זן ואיני מפרנס יוציא וכו' ושמואל סובר כופין לזון, זה מיירי ביש להבעל לזון ואין רצונו אבל אין להבעל כי עני הוא זה מבואר בסי' ע' למ"ח כופין להוציא ובזה הלכה כרב וגם שמואל יודה בזה:
והנה הב"ש שכתב דהיא אינה מורדת מטעם עביד אינש וכו' מיירי דוקא ביש לו, ונחזי אנן דדין אינש וכו' היא ב"ק (כ"ז:) דר"נ ס"ל הכי ובמו"ק (י"ז.) אמרי' עביד צמ"ר דינא וכו', רש"י, במילתא דפסיקא לי' דודאי חייב לו ויש לו לשלם כן משמע שם, אבל באין לו לשלם אין זה דין ודומה לזה בחו"מ סי' צ"ט ס"ד, מי שהוחזק שהוא עני וכו' ואם השביעו ביטל מ"ע וכו' ע"ש, ועל כיוצא בזה אמרו רז"ל יבמות (פ"ז:) סוכה (ל"ב:) ת"ל דרכי' דרכי נועם וכו' ובודאי כה"ג באין לו ואין רצונה לדור עמו ולא להתגרש היא מורדת ולא עלי' תיקן ר"ג. וצא ולמד ממה שאמרו בעירובין (ק':) אמרי' אלמלא לא ניתנה תורה היינו למדין וכו' דרך ארץ מתרנגול שמפייס ואח"כ בועל וכו' זביננא ליך זיגא וכו' לבתר הכי אמר לה לישמטתי' לכרבלתי' וכו' אי אית לי ולא זביננא ע"כ, ויובן לישמטי' לכרבלתי' עפ"י מה שאמר רבי בשבת (ק"י:) הרוצה שיסרס תרנגול יטול כרבלתי' ומסתרס מאליו והבן, היוצא לנו מזה דגם התרנגולת לא תאמר לקנות לה קודם ואח"כ תשמש, ומה שהיא אומרת אם יתן לה סך אלפים זהובים תקבל ג"פ מרצונה אין זה טענה וע"כ אמרו בגיטין (ל'.) אטו תרקבא דדינרא בעי למיתבא, רש"י, והרי אין לו ואנום הוא ע"כ, ואין מגיע לה רק כפי שיאמרו הב"ד באמת וצדק, וגם זה לא ברור לנו אם יכולה לעכב הגט אם אין לו לשלם הכתובה בכה"ג ע' אה"ע סי' קי"ט סק"ד חמ"ח וב"ש, וכבר הערתי מעירובין (מ"א:) אשה זמנין דכתובתה מרובה ע' באה"ט שם העירו ממק"א, וע' פסחים (קי"ג:) זה המגרש אשתו פעם ראשונה ושני' ומחזירה ומהרש"א שם ואינו ת"י, וע"ש בפ"ת ויש להאריך בכ"ז רק הזמן קצר:
ומה שטוענת לתת סך רב עבור בתו היטיבו אשר דברו כי לא נדע אי' שיהי' מחויב לזה, ואולי ששה חדשים הראשונים אחר גירושין ע' ס"ז ברמ"א, וגדולה מזה מצינו בעירובין (נ"ד.) בני אם יש לך וכו' ואם אניח לבני חוק מי יגיד לך (כרש"י שמא יאבדוהו) הללו נודדין כרש"י כשהן גדלים גדילה פרנסתן ועושרם עמהם ואינך צריך להדאג עליהן, וע' נדה (ל"א:) בא זכר לעולם וככרו בידו, ובזה פרשתי ואם בריאה יברא ד' מסורה ומאכלו בריאה (חבקוק) ת"ל אם ד' הביא אדם לעולם כבר מזונותיו ברא לו:
ומש"כ כת"ה לפי ראות עיניהם אין דעתה ורצונה לגרש ולדור רק מפלגית אותה בדברים בודאי תוכל לדון ע"ז דין מורדת, ומצינו קצוה"ח סי' י"ב בשם מהרי"ט דהיכי דידוע לכל לא הוי דברים שבלב והוי דברים וכן כ' ש"ך חו"מ סי' רס"א וסי' ר"ז ס"ד ברמ"א אומדנא דמוכח הוי דברים ותוס' כתובות (ע"ח:) ד"ה כתבינהו וצ"ע, ותוס' יבמות (מ"ה.) ד"ה מי ושם (פ"ח.) וע' ב"ש אה"ע סי' כ"ו ס"א ובכ"ד, וע' חו"מ ס"ס ט"ז וס"ס רצ"ז לכאן ולכאן מ"מ היכא יכולים לסמוך על אומדן דעתינו:
ובאמת ענין חדר"ג מסרו לחכמים שבדור שהם ידונו כפי חוות דעתם ואפילו מלאכת חוה"מ די"א דהוא מה"ת אמרי' בחגיגה (י"ח.) הא לא מסרו הכא אלא לחכמים שבדור וכו' לומר איזה מלאכה אסורה ואיזה מותרת וע"ש בתוס' ובמו"ק (ב'.) ובכ"ד בש"ס, ולכן גם ידי תכון להתיר להאיש הנ"ל לישא אשה אחרת ע"י היתר מאה רבנים כנהוג:
ובזה אסיים ודו"ש באהבה: