אמרי דוד· רבי דוד הלוי הורביץ
חלק יו"ד
סי' סג. בדבר שו"ב שלפי הרבה עדות עשה כמה דברים מכוערים. אם בעבור זה מעבירים אותו:
סי' ז. בשו"ב שכבר הגיע לשנות גבורה וכבר עליו חלאים שונים אם מותר לו מדינא להיות הלאה שו"ב:
סי' כח אות ב). בשו"ב שנושא בשעת השחיטה ובדיקה בתי עינים (ברילען) אם מותר אף למהדרין לאכול משחיטתו:
סי' מג. ע"ד טבח א' ששחט ג' כבשים ונטרף כבש א' ומכר כל הבשר בחזקת כשרות ואח"כ נמצא ביניהם חתיכות מכבש הטריפה איך דינו:
סי' לה. בשו"ב שאסר שני פעמים במקום שהי' לו להתיר אם קנסינן אותו:
סי' קו. ע"ד שו"ב שמשיג גבול רעהו השו"ב:
סי' נח אות ב). בשו"ב שחתם עצמו על כתב בתנאי שאם יעבור על מה שנכתב בו שחיטתו אסורה כפיגול, ועכשיו עבר על הכתב מה דינו:
סי' ריג. בדבר המנהג בעיר שלא לשחוט בבית המטבחיים רק שני שובי"ם ביחד. אי סגי אברך ת"ח שיש לו הורמנא להיות עם השו"ב בבית המטבחיים:
סי' צד. ע"ד העגלים הנקחים מאינם יהודים והמה חולים ומסוכנים ואינן יכולים לעמוד על הקרקע. אי יכולים לשחוט העגלים ושל תוך ז' ימים למכור הבשר לעכו"ם ושל אחר ז' ימים ליהודים אי אריך לנהוג כן:
סי' צה. עוד בענין העגלים דלעיל:
סי' קצ. על דברי הגמרא בביצה (ו'.) אי איכא עפר למטה אין אי לא לא:
סי' כד. ע"ד שיטת הריטב"א ריש חולין דאף דהסכין מקדש ככ"ש מ"מ כיון דאין השחיטה מעכבת הקודש שהרי כשרה בזרים הי' ולפיכך אין הסכין חשוב כ"ש:
סי' כה. ישוב להערות השואל על מה שכתבתי לעיל בסי' ז' שכל עבודת יוה"כ אינן כשרות אלא בכ"ג. ושם שאלה כמה שיעור לימודת אומנת השו"ב:
סי' סט. בדבר הספק אי בקנה רחב מועיל לוושט בדיקה מבחוץ:
סי' קכה אות ג). אודות האווזות המפטמין אי מועיל בדיקת הוושט להתירם. וע' עוד בסי' י"ד אות ב' בענין הנקראים סריפה'נע גענץ:
סי' יח. בעוף שנמצא תחת המרה דם קרוש ונקלף ומחמת זה חסר גיבי הכבד:
סי' קנט. אודות בועות קטנות שהן עולות ומשוכות שמראיהן שמנוני ונופלין וחיישינן שמא הן בועות הנקלפות:
סי' קכ. פלפול בחולין (מ"ג.) נקב הקיבה והדקין טריפה:
סי' ט'. באחד שהוציא קול על בהמה שהיא דקורה וכבר מכרו הבשר ואכלוהו. והמוציא קול אמר שהד״ר אמר לו כן. והד"ר מכחיש שלא אמר לו כלום. אם יש להאמין להמוציא קול:
סי' עט. ע"ד השאלה כי עמדו עופות בכלוב ונשך א' להב' על צוארה ושהתה העוף כ"א יום וטוענה והטילה ביצים מחדש אי מתירין העוף בשביל זה:
סי' סז. ישוב לקושית השואל על מה שכתבתי מכבר בחולין (י"א:) ור"ע היכי אכיל' בישרא הא גם הוא חייש למיוטא. וע' עוד בסי רכ"ג אות ב':
סי' ריד. על דברי הגמרא בחולין (י"ב.) צא ותרום וכו':
סי' צח. ע"ד הספק אי מהני אחר שחיטת הבהמה והעוף עמדה והלכה. ושם פלפול ארוך:
סי' צט. ע"ד השאלה בקצבים שהם כהנים ולוים ואין ברצונם לתת להשו"ב הקיבה מעגלים וצאן. וטענה בפיהם כי הם משבט לוי ולהם משפט הקדימה. אי יש ממש בדבריהם:
סי' קנב. בדברי רש"י בחולין (מ"ט.) אמר ר' אושעי' חלב שעל גבי קיבה כהנים נהגו בו היתר כר"יוכו' ע"ש ברש"י:
סי' יא. באשה שטעתה ומלחה שומן אווזות בציקער דק והורה חכם א' היתר בשומן אי טב הורה:
סי' יז אות ב') בצלע שהודחה זה שלשה מעל"ע ושעה אחד מאימתי צריכים למנות משעה שיבשו המים או מעת שהודחה:
סי' ריא אות ב). בדבר השאלה אי יכולין לבשל על שפיריט ברזל:
סי' קמה אות ב'). בדברי הב"ח בסי' צ"ח דסובר דאם נפל חלב לפחות מס' מהני בדיעבד צונן:
סי' יוד אות ג'). אי שייך בשומן בהמה אחר ההיתוך פולי לענין אם נשפך עליו חלב צונן:
סי' רכא. ע"ד שנתערב ב' איסורין שאינן שוין בטעמן וכה"ג לתוך ב' היתרים אם נוכל לומר סליק האיסור כא':
סי' נ. אודות חלב המובא ע"י עכו"ם אי סגי במפתח לחוד במקום ח"א:
סי' פד אות ב'), אי מהני ניפוח הפה כדי שלא יהי' משום זה בישול עכו"ם:
סי' קנד. ע"ד השאלה באחד שיש לו חומה למכור ואינו יהודי רוצה לתת מחיר יותר גבוה מיהודי. אי רשאי למכור לו:
סי' קפ. אם מותר לישראל לעשות שתי וערב ולמכור איתם לעכו"ם שמאמינים בו:
סי' קפא. עוד בענין הנ"ל:
סי' קצב. אודות המעיים העשוים מנו"ט אי יש בהם איסור סחורה:
סי' קמז. בדברי האו"ח בפ' וישלח דכ' וא"ת למה לא ביטלו בני שכם:
סי' ריב. בעכו"ם שיש לו כרם וברצונו לעשות יין כשר לישראל אי מותר היין עבור ישראל:
סי' פד אות ב'). ע"ד היי"ש הנעשה במדינת רומעניען משמרי יין וחרצנים וזגים של עכו"ם אי יש בהיי"ש איסור יי"נ:
סי' יג. ישוב לדברי רש"י פ' תולדות שהביא מסנהדרין אלו שבמיתה שתויי יין ופרועי הראש וכו' שהעיר השואל מרמב"ן פ' שמיני:
סי' פה אות ב). אודות מנורה שנעשה בביהמ"ד שיש לה ז' קנים פתוחות אי יש בזה לאו דלא תעשון:
סי' קסד. ע"ד השאלה אי רשאים לקצוץ אילנות שמוציאים פירות שאינם ראוין לאכילה ובמקומן לנטוע אילנות טובות:
סי' קעד. באחד שעלה על פניו כתמים אדומים אם מותר להעבירן ע"י סמים כי כן דרך הנשים ואפשר יש בזה לי"ג:
סי' ה'. בבית החורף שנתץ והוא נגד צוואת ר"י החסיד אם מותר להשתמש באותו מקום:
סי' קכה. ע"ד אשה שחתכה האם שלה זה שש שנים והיא מסולקת בדמים ועי"ז נתן לה הבעל גט. ועתה ברצונה לינשא אי צריכה לישב ז' נקיים:
סי' קמא. באשה ששמשה ג' עונות רחוק מווסתה ובבוקר ראה בעלה כתם על כתונתו ובו ביום הגיע לה ווסתה אי דנין בי' ראתה דם מ"ת:
סי' ה'. בדברי רש"י בסנהדרין (פ"ו:) ד"ה הירוק דכ' ומשמשת עם בעלה ב' ימים בנדתה וכו':
סי' קמה. באשה שסובלת כאב גדול באזנים ופקדו עלי' הרופאים שלא תלחלח אותן במים כי תוכל לבוא עי"ז לידי סכנה איך יש להתנהג בטבילת מצוה:
סי' קמד. אודות הכלות הטובלות בשערותיהן ואחר הבעילה מגלחים אותן אי חוששין לטעם חציצה:
סי' נט. במקוה של באר מים חיים ובנו גיגית של אבנים וצימענט ומי המעיין הולכת לגיגית ומשם ע"י מכונה יעלה מים למקוה כי דחקו אותו מי שאובין אשר יכנסו שם בחזקה ועתה ראו כי יש שם זחילה ונראה שהזחילה היא מהגיגית:
סי' ל' עוד בענין המקוה דלעיל:
סי' כא. ע"ד המקוה שמנקין אותה מרפש וטיט ונשארו מים אשר לא יוכלו לשאוב אותן ולכן שופכין שמה חלב כדי שיתהפכו המים לחלב אי מהני זה להכשירה:
סי' קמב. במקוה שנוטפת וחסרה ואתאי בכל יום ד' או ה' צאהל:
סי' קמג. עוד בענין מקוה כגון דא:
סי' רכב אות ב'). ע"ד מקוה של נאפט אם מטהר נשים מטומאתן:
סי' קה. ע"ד המדריגות (טרעפף) העשוים במקוה אי חשיב בית קיבול:
סי' קעג. בדברי התוספתא במקואות הובא בסי' רפ"ח בכותים טהורים וכו':
סי' סח. ע"ד הקדירות של ברזל המבשלים בהם אי צריכין טבילה:
סי' מה. בענין חזקת הרבנות:
סי' פז. ע"ד אי רשאים ראה"ק לגרוע השכירות מהרבנים והשובי"ם:
סי' מד. ע"ד אי יכול האב לסמוך את בנו:
סי' לט. אודות המלמדים אצל הת"ת אי יכולים ללמוד אף בתלמידים שאינם לומדין בת"ת. כי יוכל להיות שבעבור זה עושין עבודתם בת"ת ברמי':
סי' צב. בענין ת"ח בזה"ז, ועוד שם שאר פלפולים קטנים:
סי' יד. ע"ד הרדב"ז המובא בפ"ת יו"ד סי' רמ"ב במי שעלה רבו שלישי לתורה אין התלמיד רשאי להיות המשלים:
סי' קע. אי יכול חכם להורות במקום הרב אף שמקפח מעט בזה פרנסתו:
סי' קצח. פלפול בדברי התוס' בבכורות (ו'.) ד״ה פי' וא"ת לוקמה בכיבוד אב ואם וכו':
סי' קא. בדבר השאלה אי יכולין להעמיד קופות של צדקה בביהמ"ד כדי להחזיק בזה ת"ת דהעיר הנמצאת במצב דחוק, אף שיוכל אפשר להזיק להכנסת קופת רמבע"נ:
סי' קעה. באחד שנדב קרקע לבנות עלי' ביהכנ"ס וכבר התחיל לבנות עלי' הביהכנ"ס, אבל מחמת המלחמה לא נגמר הבנין עד היום. ומפני שיש שם הרבה בתי תפלה רוצה צד א' לעשות מזה הבנין ת"ת והצד השני העברעהשע שול. מי זכה יותר בהבנין:
סי' יב אודות תקנה הנעשית בהסכמת רוב מנין ובנין בצירוף הרב אב"ד שלא לתת עלי' לתורה למי שמגלת זקנו ומחמת שנפרצה עי"ז מחלוקה גדולה ברצונם לבטל התקנה אי יכולין לבטלה:
סי' פא אות ב'). ע"ד אי יכולין לבטל תקנה הנעשית ברוב טובי העיר וראה"ק:
סי' קפג. ע"ד שהכריזו בעיר מכבר איסור על שחוטי חוץ אי יכולין לבטל הכרוז:
סי' קז. באחד שנתמנה לחבר ועד הקהלה ממפלגה אתת בתנאי שצריך תמיד להצביע כפי שיצוו עליו מפלגתו. ועתה שינו את טעמו אי ביכולת המפלגה לכוף אותו עפדתוה"ק להניח את משמרתו:
סי' מא. באשה שנדרה פרוכת לקלויז ורקמה עליו קודש לד' אי טעין גניזה:
סי' קלד. ישוב לקו' אא"ז הגאון זצ"ל בב"ל על הגמרא בנדרים (י"ז.) יש נדר בתוך נדר ואין שבועה בתוך שבועה:
סי' לא. באחד שנדר בעת חלתה בתו באם תתרפאה שיתן חדר א' עבור ת"ת וחדר א' להתפלל בו. ועתה ברצונו לשאול על נדרו אי מהני התרה:
סי' קנח. פלפול בדברי רמ"א ביו"ד סי' רל"ד סכ"ג וי"א דאין חכם א' או ג' הדיוטות מתירין וכו' ועוד שם פלפולים:
סי' ריט. ע"ד אברך א' שהי' בצרה גדולה וחתם על כתב ובאם יעבור ע"ז הכתב אז תהי' הוראתו אסורה כנבילה, וע"י הכתב הנ"ל נצול מהצרה ועכשיו עבר על כל הכתב. וטענה בפיו שהי' בעת ההיא אנוס, אם יש ממש בדבריו:
סי' רכ, בשני אנשים שהי' להם בשותפות פרה והקדישו לקרבן ואחר שחיטה בעזרה שאל א' מהם על הקודש דמהני שאלה לפי"ד התוס' בכריתות (י"ג:) ומכר חלקו להב' והיא חצי קודש וחצי חולין מה דינה של בהמה זו:
סי' רז. ע"ד אנשים החרדים הנמנעים לשבע אף על שבועת אמה ובערכאותיהם הדין באם אינו רוצה לישבע מענישין אותו בממון או בגוף אם עפי"ד מחויבים להפסיד ממונם או גופם ושלא לישבע:
סי' קח. פלפול בדברי התוס' בשבועות (כ"ב.) ד"ה אבל קונמות:
סי' רכח. עוד פלפול בשבועות (כ"ב:) תוס' בד"ה אהיתירא ושם עוד פלפול בכריתות (י"ד.) על משנה יש אוכל אכילה א':
סי' נב. ע"ד המציצה אי מוכרת להיות דוקא בפה או מותר גם ע"י שפופרת של זכוכית:
סי' צו. באחד שמתו לו ב' בנים ע"י החולי שיתני וכיבי ועתה נולד לו בן הג' ונולד לו ג"כ מיני צרעת ונתרפא מחליו אי רשאין למולו:
סי' קסב. ע"ד תינוק שנדבק מעט עור הפריעה בהיקף העטרה:
סי' קסט. אי רשאין לעשות הב"מ שלא בזמנו כדי להמתין על האם שנמצאת בבית החולים:
סי' קסו אות ב'). בתינוק שנימול כראוי ועכשיו ראו שעור הפריעה נדבק סביב בשפת התיט הגבוה המקיף את העטרה עד שלא נראה כלל החוט והתריץ רק ראש העטרה אי צריכין לנתק העור מעל הבשר עד שתתגלה או לתקנו באיזמל:
סי' עב. ע"ד ישראל הבא על הנכרית והולידה בן וברצונו למול את בנו אם רשאים למולו:
סי' מ. בדברי הרשב"א בהל' מילה דאין מברכין שהחיינו בשעת המילה וכו':
סי' מ אות ב' ע"ד אם רשאי המוהל לילך חוץ לתחום ביו"ט שני של גליות למול:
סי' צג. בגר שלא נימול מתמת שמתו אתיו מחמת מילה אי הוי גר:
סי' לב. ע"ד ס"ת שנחסרו בהרבה מקומות קוצו של יו"ד בהיודי"ן בצד שמאל:
סי' נד. בנידן סופר שטעה בעזי וזמרת וכ' כל השם היינו הד' אותיות איך להתנהג בזה:
סי' נו. ע"ד השם הקדוש דהיו"ד עומד היטב והג' אותיות הם מתוקים דקפצה הדיו מהם ומסתפק השואל דאם יתקנו הג' אותיות יהי' אפשר שלא כסדרן:
סי' פב אות ב'). בדבר השם הוי' שטעה הסופר וכתב יהי' איך להתנהג:
סי' קעב. בס"ת שגללו ונפל לחות על הקלף ונתהפכו האותיות כתומר אי רשאי למוחקן:
סי' קפז. בס"ת שמצאו בה ג' טעותים בצירוף לא ביחד אי צריכים להגיה כולה:
סי' קטו. בס"ת הקדושה שנפלה לארץ ר"ל איך היא משפט המגביה והאנשים שהיו אז בביהמ"ד:
סי' י' אות ב'). עוד בענין נפילת ס"ת:
סי' ריז. במזוזה כשרה שנמצא בה סדק מעבר לעבר בין שיטה ג' לד' מתחילת השיטה והסדק ארוך כשלשה תיבות והתיבות שלימים:
סי' קנח. בדברי הש"ך בסי' רפ"ט דפסק באם השטר גבוה צריך שיקבע המזוזה כנגד כתפו.
סי' י'. בעכו"ם שמכר פרה מבכרת לישראל והשאיר העור לעצמו אי די בשותפות העור להפקיע קדושת בכור מהולד שנולד אצל ישראל:
סי' כ'. אי מהני ת"כ דמכירת פרה להפקיע ממנה קדושת בכור:
סי' קסא. פלפול בבכורות (י"ז.) ת"ר המוכר בשר לחבירו ונמצא בשר בכור וכו':
סי' ע'. בדבר ישראל שמכר לנכרית פרה קטנה בהקפה והיתה אצלה יותר משנה ואח"כ מכרה בתזרה הפרה לישראל בתנאי שהיא מחויבת להחזיק הפרה בביתה עד שתלד. איך דין העיבור הנולד בבית העכו"ם:
סי' קכג. במי שנאמר לו שמת אביו וישב ב' ימים ואח"כ נודע לו שהאומר טעה ואביו חי רק אמו מתה אם נחשבים לו הב' ימים הראשונים:
סי' פט. ע"ד השאלה אי רשאים לשנות מנהגן של ישראל ולהעמיד המצבות בצד א' למרגלותיו של הנפטר:
סי' ק בדבר השאלה אם מותר לתת מתי ישראל להפראסעקטאריוס ללמוד עליהם חכמת הרפואה:
סי' קטז. אי נכון לבטל המנהג שלא לקבור ביום א' של יו"ט:
סי' עז. ביאור בדברי התרגיו"נ על הפסוק כל הנוגע במת וכו':
סי' פז אות ב'). ע"ד השאלה אי יכולין לקבל אילנות שעומדין על ביה"ח ולבנות מהם בית טהרה:
סי' קצו. ע"ד המנהג בעיר שלא לעשות שטיבלעך על ביה"ח אף לגאוני וקדושי ישראל אי יכולין לשנות המנהג:
סי' קנח אות ג'). עוד בענין כזה אי יכולין לעשות שטיבעל על הציון של המשאת בנימין זצ"ל אעפ"י שעל הבית עולם שוכנים עוד גאונים ואין להם שטיבעל: