אור ברסלב
אמרי דוד בשם ד' ראש דבר

אמרי דוד· רבי דוד הלוי הורביץ

בשם ד' ראש דבר

לפנים זאת בישראל בעת יצאו מארצם הלכו שבי לפני צר גלתה יהודה הגלת שלומים וילכו מגוי אל גוי תעו במדינות בדרך לא ידעום מאלה נפרדו לקצות תבל ולכנפות הארץ, ובארבע דוחות השמים נפרשו ולא מצאו מרגוע לנפשם העיפה, אולם בטרם יבוא הבל לה עוד לא הרימו פעמיהם ללכת אורח עוד לא התננפו רגליהם, זכרון לפניהם הי' כי לקחו בידם טובם מחמד עיניהם ושכיות חמדתם וכלי תפארתם הנה באמתחתם וישימו בצרחתם שני אלה כתומם תודה שבכתב אש דת עם תורה שבע"פ חקוקים על לוח לבם בצפורן שמיר והמה אתם עמם וכל עיר וממלכה אשר פתחו להם שערי ארצם ודרכה כף רגלם הצג על אדמת עפר הארץ ההוא כי אז ותהי ראשית מלאכתם לעשות להם בית נאמן להתפלל לד' ולתורתו כי שמה התאספו העם בקד ערב וצהרים לשפוך שיחם לפני ד' צקון לחשם ואחרי כן דרשו מעל ספר ד' תורה וגם חכמה יחד כי נפשם יודעת מאד בהם שמן חלקם ומאכלם בריאה ותורת ד' נר לרגלם מדריכם בדרך ילכו מלמדם להועיל איכה יעבדו את ד' אלקיהם וממנו יקחו וממנו ילמדו כל מדה נכונה לדעת להלך נגד החיים וימצאו חן בעיני אלקים ואדם:

וכאשר ארכו להם הימים בשבת ישראל בהעיר הזאת ויאחזו בה והשיגה ידם מאת שרי הממלכה הורמן ודשותא כי ארצם לפניהם שבו וסחרוה כי אז קראו עצרה יחד ראשי העם ושוטרי', ויועצו יחדיו כי נחוץ להם להרכיב אלוף לראשם ולהרים בחור מעם רב גדול בתורה אשר ילך לפניהם וללמד תועים בינה דעה והשכל ויעיד להם אוזן לשמוע כלימודים, ולא אחרו לעשות הדבר ועד מהרה ירוצו דבריהם אל דאש גולת אריאל נשיא ישראל אשר הוקם עול לתורה ולתעודה הסוכך באברתו על כל בני הגולה ושמה הפילו תחינתם לפניו ויספרו לו כי באנו אל הארץ הזאת ורב תודה לאל עליון כי הטה חסדו עלינו ומצאנו חן בעיני המלך ושריו כי נתנו לנו מקום לשבת עמהם ויהיו לנו למעוז ולמחסה מכל עברים מסביב ומעתה נחוץ לנו רב ומורה אשר כח לו לעמוד בהיכל התורה והתלמוד ואנחנו מחרים את פני אדמו"ר לשלוח לנו איש כזה ועלינו לנשאהו ולנטלו עד שמי רום וכוכביהם ונכלכל אותו כמשפט וכל מחסוריו עלינו, הנשיא הטה אוזן והקשיב לקול מליהם נשא פניהם לדבר הזה ומן ישיבתו הדמתה לקח עץ ארז בחור דך וטוב גבור בתורה וביראת ה' טהורה ויתמוך את ידיו עליו ויאמר לו לך בכחך זה והי' לבן חיל ללמד לעם ד':

תורה ומצות ויצו עליו לאמור כי בתבונות כפיו ינחם וינהלם על מי מבועי החכמה והמדע וממנו ישאבון מים אין מים אלא תורה איך ליראה את ד' ולעבדו בלבב שלם, הרב נשא רגליו וילך אל המקום אשר שלחו רבו ואחרי שבועות או ירחים אחדים ויפגע במקום בא אל המנוחה ואל הנחלה אשר שפרה עליו כי בני העיר שמחו לקראתו ויו"ט עשו בראותם יחד את מוריהם גבר רם ונשא חותם תכנית מלא ברכת ד' וכל אשר שאלו ממנו בתורת ה' הגיד להם וכל העם עונים אחריו מקודש מקודש כי ראו חכמת אלקים בקרבו וישיבהו על כסא הרבנות כסא כבוד מרום מראשון וכל העם ינהו אחריו לשמוע לקול הגה אשר מפי הרב יצא והעיר צהלה ושמחה:

וברבות הימים ותעש בדים ותשלח פארות כי הבנים בני העיד תורה יבקשו מפי הרב ושתו בצמא את דבריו והיו לבני חיל גדיים נעשים תיישים ואלופינו מסובלים בתורה ויראה והארץ האירה מכבודם וקרני אודם פרשו כנפי' מלא רוחב הארץ כי עתקו גם גברו חיל ויצא להם שם עד למרחוק ויעלו גם המה על גפי מרומי קרת לדון ולהורות עפ"י החוקים ותתודות, מאת רבותינו אשר היו למאורות הלכו בעקכות מוריהם כאשר הורו להם את הדרך לא הטו ימין ושמאל וכל הדבר הקשה יביאון אל רבם והוא האיר עיניהם בהראותו את ידו החזקה וזרועו הנטוי' כי מקורו הערה שרשו פתוח עלי מים וממקום קדוש הש"ס יהלוך, והתשובה על השאלה יהי' זה פתרונו יציבא מילתא ומהימן פישרה, הרב אסף וקיבץ על יד תשובות רבות והיו לאחדים בידו ספר שלם, התלמידים אשר שתו בצמא את דבריו ויחלו על תשובותיו כעל טר מלקוש חילו פני רבם כי אל ימנע הטוב מאתם ויוציא חיבורו לאור וחכמתו בחוץ תרונה כי ממנו ילמדו להשיב לעדת ישרון דבר ד' זו הלכה, גם הרב אבה שמוע ויט שכמו לסבול עול קיבוץ לסדר חיבורו למען יתן לעם להשביעם מיין רקחו מעסים דמונו מפרי מעלליו אולם זאת הניא את לבבו לאמוד לאסורים צאו מאשר בסתר דיבר יראה החוצה קבל עם פן ואולי בעבור זה ירום לבבו ועטרת גאות ילבש לאמור כי הגדיל לעשות בראותו כי דבים וכן שלמים בתורת ספרו יהגו יומם ולילה ויענדם עטרות למו וירא ויאמר פן יבולע לו וינכה לו מזכיותיו לכן מלך עליו לבו לפרסם חיבורו ולהעלים את שמו ולא יזכר ולא יפקד עליו לוח שם מחברו בספר חסידים סי' שס"ז ובזה לא ירא ולא יפחד מאומה כי קרנו בכבוד ספרו לא ירום ולא יעלה לשמים שיאו כי חכמי התורה לא ידעו את מחברו לתת כבוד לשמו אבל בשמים ממעל הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו יהי' בזה ובבא:

והנה את אשר העברנו פה לפני הקורא וספרנו באזני האיש אשר עיניו לנוכח יביטו דברי אלה, ידע נאמנה כי כן הי' לפנים עד שנות מאה האחרונה כי אבותינו ספרו לנו ובעינינו ראינו מאת כותבי הדודות מאשר חפשו בחפש מחופש ובאו על כל נעלם מאשר היו בימי קדם המה הוכיחו במישור והציגו לפנינו את יקר תפארת גדולת תוה"ק כי היו מעריצים ומקדישים אותה ועל ידה היו הת"ח גדולים מאד בעיני העם וכולם משבחים ומפארים אותם ועל פיהם יצאו ועל פיהם יבואו ואת פיהם שאלו ודרשו לדעת לעשות לעבוד את ד' ביראה בשמחה ובטוב לבב אולם אהה:

לא כן שנות אלה הפך עלינו בלהות נפלה עטרת ראשינו התורה חוגרת שק ועל אלה היא בוכי' בני יצאוני ואינם עזבוה והלכו להם ברחו ממנה עד למרחוק הרחק מאדם העיר פנו אליו עורף ולא פנים השליכו אותה אחרי גוום, הבחורים אשר הסכן הסכינו לינוק משד חלבה ולשביע בצחצחות עמה המה היו במודדי אור התודה שטו מעלי' וחלפו עברו ועקבותם לא נודעו אצלה והיא לבדה נשארה וילכו לכוסס (אכילה) כים (כסף) לתיאבון ובילדי נכרים ישפיקו ויאמר שפתינו אתנו מי אדון לנו ובעבור זה חית ידינו מצאנו לאכול לשבעה ולמכסה עתיק שמן חלקינו וכסף וזהב ירבו לנו במלא חפנים וחופשה ניתן לנו לעשות ככל אשר תאוה נפשינו ותהי נקלה בעיניהם לילך בגילוי הראש בקרית חוצות ראשיהם פרועות וידיהם ערומות ואחריהם הבתולות ימשכו וימהרו לעשות כמוהם ואם אמרתי אספרה כמו תלאה העט ואם כשופר נרים קולנו להוכיח אותם במישור מי ישמע לנו המה לא יהיו מחובקי ביהמ"ד ולא יסורו אלי', בתי כנסיות ובתי מדרשות יהיו להם לבקר ואולי שלש פעמים בשנה, ומעתה אחרי כי נשארנו בעלי תורה מעט מהרבה וכבודינו לעפר ישכון ואין שואל ואין דודש להביט אל ספר אשר פעל ועשה ת"ח, מורא לא יעלה על ראשינו כי ע"י ספרו מתנשא לעומתו והתברך בלבבו כי מעשה ידיו להתפאר ויוכל להודיע בשער בת רבים כי הוא חיברו ולא תוסיף תת לו יותרת הכבוד:

ולכן תדרכי נפשי עוז ובשבטי ישראל נודיע נאמנה כי זה שנים אחדות לי אמר לבי לקבץ נפזרים על יד התשובות מאהבה אשר השבתי לשואלי דבר ד' זו הלכה כאשר אלקי יורני ועלי השכיל ובאמת אגיד ולא אכחד כי לא זכרתי ולא עלתה על לבי להיות מחוברי חבר ולהשמיע במרום קולי כי דוד הוא הקטן, ונפשי יודעת מאד כי גם מבלעדי יוכלו למצוא דבר חפץ להבין שמועות ולהורה דעה בתוה"ק, אך ידידי ובני היקרים ד' עליהם יחיו המה דברו על לבי לאסוף כעמיר גורנה את אשר העלה מצודתי ואשר ממרום הערה עלי כי מפיו חכמה ותבונה והוא הנותן כח לעשות חיל בתוה"ק למען לימים יוצרו יהי' לי לזכרון בהיכל ד' ואולי ימצא דברים אחדים אשר קלעתי אל השערה או את מקורו הערתי, ולכן זה זמן קם החילותי להעתיק התשובות אשר שלחתי החוצה עד אשר נאספו אלי מעט התשובות אשר אני מדפיס וכמעט יותר ממה שכתוב כאן נאבדו ממני ולא העתקתי דברי תשובתי, והנה קראתי שם הספר ״אמרי דוד״ ויקרא בו שמי ושם אבותי, אבי הרב הגאון הצדיק ד' אלעזר ז"ל ואמי הרבנית הצדקת מרת אסתר רבקה עה״ש והיא היתה בת אבגינוס הרב הגאון מו"ה אפרים פישל הורוויטין זצ"ל אבד"ק מונקאטש נכד הגאון הקדוש ר' מ"מ מלינסק זצ"ל ולמעלה בקודש, ואני תפלה לנודא עלילה כי יאמר לצרותי די ויאר פניו אלינו ויברך אותי ואת בני ובנותי ה' עליהם יחי' בכט"ס וינטלם וינשאם כי קרנם בכבוד ירום ולראות מהם דור ישרים יבוךך בנים ובני בנים עוסקים בתורה ויקוים בהם לא ימושו וגו':

כן ברכי נפשי את אנשי עדתי אשר זה כשלש ועשרים שנה אשר הוקמתי על ואחר כבוד לקחני להנחילי כסא כבוד הרבנות דפה אשר ישבו לפנים זקניי הגאונים מאורי אור זצ"ל עם דודי הגאון וב"ד הגאון המפורסים ז"ל, והמה ישבו כסאות למשפט יותר ממאה וחמשים שנה ועיני לשמים נטלת כי ד' ישקיף וירא לטוב להם כל הימים ויראו חיים טובים ונעימים, וכפורחת יעלה נץ הצלחתם, הון ועושר בביתם, בנים סביב לשולחנם, ובטרם יקראו ד' עגם. ובמהרה נושע תשועת עולמים ובלצ"ג אכי"ר:

דוד הלוי איש הורוויץ האברפ"ק סטניסלאב והגליל יע"א

ובעמדי על מפתן סיום הספר זכרה אלקי לטובה בני היקרים ה"ה הרב הגדול מו"ה אפרים פישל נ"י ואת הבחור החריף ובקי המושלם כמד אליהו יחי' בעד טרחתם הגדולה בהעתקת התשובות ובהגהותיהם ישלם ד' להם פעלם ויעלו מעלה מעלה על במתי התורה והאושר ויעזרני לראות מהם רב נחת כאשר עם לבבי אכי"ר:

כעתירת אביהם הנ"ל.

תוכן העניינים

אמרי דוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה