אמרי בינה (שות)· רבי יחיאל הלוי רוזנפלד
הקדמה
במדרש ילקוט תהלים י"ט תורת ד' תמימה משיבת נפש. רבי ירמי' ורבנן חד מנהון אמר למה היא תמימה שהיא משיבת נפש ואחרינא אמר למה היא משיבת נפש שהיא תמימה ע"כ. מהאותית העצומות אשר יורה מעלת החכם הוא היותו רואה ומתבונן בכל פעולותיו שיהי' למטרת התכלית והשלימות וכמ"ש החכם עיניו בראשו והכסיל בחשך הולך. קהלת ב' ולפי הכוונה בראשית השקפה בהבדל שבין החכם להכסיל שהחכם עיניו לנוכח יביטו לא כן הכסיל כי הוא ימשש באפילה מבלי יבין דרכו. הנה מה שהגביל מקום עיני החכם שהם בראשו יהי' בזה שפת יתר ורחוק מהכוונה אבל נראה שהעמיק במעלת החכם כי ישום עיניו בראשית עניניו להגיעם אל התכלית והשלימות אבל הכסיל גם אם חשקו ורצינו אל התכלית אבל לא ישים עיניו בראשית עניניו אם יצליח להתכלית והשלימות וכמקרה ההולך למחוז חפצו בנשף בערב יום באישון לילה גם הוא יקרנו כי תעה בדרך תועה ולא יגיע למקום הנרצה לו. וז"ש החכם עיניו בראשו היינו בכל ראשית עניניו להתבונן בהם מה יהי' אחריתם והכסיל בחשך הולך מבלי ידע דרכו וימשש באפילה עד אשר יפיל בנופלים וזה מבואר במאה"ב קהלת ז' אל תאמר מה הי' שהימים הראשונים הי' טובים מאלה כי לא מחכמה שאלת על זה. והענין כי אמנם שניהם החכם וגם הכסיל יבאו אל המבחן אבל ההפרש כי החכם עיניו בראשו והתחלת עניניו להתבונן בהם מה יהי' אחריתם ותכליתם כענין הנאמר איזהו חכם הרואה את הנולד תמיד דף ל"ב. לא יבחר לנפשו הנראה טוב ונכון לשעתו אלא ישכיל לדעת הנולד אם טוב אם רע לקרב או לרחק אבל הכסיל לא ישכיל בראשיתו תכלית עניניו אלא יבחר בהנראה טוב לשעתו עדי יבאו ימים האחרונים יראה תכלית עניניו הבל המה מעשה תעתועים ואין בם מועיל ויתחרט אז על הימים הראשונים לאמר מה הי' שהימים הראשונים הי' טובים לשעתו מאלה ימים האחרונים אשר לא נשאר בהם מכל עמלו מאומה ולעומת שבא כן הנך. ויהי' מפני זה שינוי וחילוף בהתפעלות שלהם שהחכם מתפעל בימים הראשונים להתבונן בכל מעשיו ועניניו ולהשכיל בהם מה יהי' אחריתם באחרית הימים והכסיל לא ישכיל עדי יבאו ימים האחרונים להתפעל בהם על ימים הראשונים לאמר מה הי' וז"ש אל תאמר מה הי' שהימים הראשונים הי' טובים מאל"ה והם הימים האחרונים אשר עומד בהם והוא בן לא חכם כי לו השכיל לכלכל דבריו במשפט בדעת ובחכמה בימים הראשונים הי' מוציא תולדות עניניו להתבונן ולהבחין בהם מה יהי' וז"ש כי לא מחכמה שאלת על זה כי משפט החכם לראות את הנולד ולהתבונן בכל מעשיו לאמר מה יהי':
אמנם דעת האדם נלאה להשיג שלימותו והמעשה אשר יביאנו אל תכלית והשלימות האמת. אם מפני קוצר המשיג ועומק המושג. וגם מפני חמת המציק והוא יצר לבו רע מנעוריו. אורב לבו במסתריו. מסיתו להטות אשוריו. מתנקש להפילו במכמוריו. וכמה נשתבחו האבות הקדושים שהלכו בדרכי ד' וקיימו התורה טרם נתנה. כי לגודל חכמתם וצדקתם וקדושתם מצאו והשיגו מסלול הישר והגיעו למה שהגיעו בשלימות נפשם אשר לא זכה לזה אדם זולתם ובפרט כת החוקרים החושבים מזימות בל יוכלו בקשו השלימות מבלי ידעו ויבינו הדרך יעלו בה. בחשיכה יתהלכו לא ישיגו אורחות חיים. והדרך אשר יחשבוה סלולה הנה לא מסוקלה ולא מטוהרה. הלכו ונכשלו. וילכו אחרי ההבל ויהבלו. ומה נמרצו אמרי יושר הנביא ישעי' ע"ה סי' נ"ז בשם ד' קרא בגרון אל תחשוך כו' הגד לעמי פשעם ולבית יעקב חטאתם ואותי יום יום ידרשון ודעת דרכי יחפצון כגוי אשר צדקה עשה ומשפט אלקיו לא עזב כו' קרבת אלקים יחפצון. אמר נגד אותם בוערים בעם שהי' בדורו אשר מלאו לבם ללכת בעצת החוקרים לשקול במאזני שכלם הגס בחקר אלקי ולבא בזה לידי השגה והשלימות בינו בוערים בעם מתי תשכילו הלא אם ינצו אנשים יחדיו בדברי ריבות בשעריהם בין דין לדין והגישו אל המשפט הנה מתנאי הראשון של השופט שלא יהי' נוגע בדבר ולא יהי' קרוב לשום אחד מהם כי אין אדם רואה חובתו וחובת קרובו אשר הוא כנפשו. אך אל האלקים יבא דבר שניהם איש אשר קו הזכות והחוב שווין בעיניו ואין דעתו נוטה לשום צד זולת אשר ימצא נכון לאחר משקל הישר והאמת אותו יבחר לחרוץ ביניהם להצדיק את הצדיק ולהרשיע את הרשע ואם כן בדברים הארציים. מה נאמר בעניני החקירות העמוקים מני ים אשר בודאי לא יוכל לבא אל תכונתה זולת בהיותו עכ"פ נקי מכל חטא ופשע. וגם רצון תאוותו לא מושלת עליו למשכו לתאוות העולם ואינו נוגע בשום דבר לא מן העבר ולא מן העתיד להטותו אל הרע. כי אם באמת כבר שבעה נפשו וגופו מכל התאוות ופעולת הרשע אשר כבר פעל ועשה מיום היותו ועוד ידו נטוי' להוסיף חטא על פשע. מצד תאוות לבו איך ימצא האיש ההוא האמת בהחקירה שלו לחוב ולהרשיע את עצמו כי במצאו את האמת איך ראוי לעבוד את ד' ועד כמה ראוי להתקרב לאחדותו ית' הלא ימצא את עצמו חייב מאוד ממה שעבר עליו מן העונות ופשעים וגם ימצא את עצמו מחויב לעתיד להתגבר על יצרו לפרוש מתאוותיו והוא לא יחפוץ באלה ותאב מאד לכל תאוות גופו וחומרו היש נוגע יותר מזה בלי ספק אין פלס המשקל בידו ובודאי יזכה את החייב בכל התחבולות בעולם להכחיש את האמת למען יצא זכאי ממה שעבר ולעשות גם לעתיד כל משאלות לבו לרעה. ואתה תחזה אברהם אבינו מעצמו הכיר את בוראו כי בהזדככות גופו קדוש מבטן אמו ולא נטה לבו לשום דבר רע כבר הי' ביכלתו להיות דיין אמת ושופט צדק. דרש האמת והשגיהו. ונגד כת החוקרים ההם אמר הנביא בשם ד' הגד לעמי פשעם ולבית יעקב חטאתם כמה עליהם מן הפשעים והחטאים ואיך עם כל אלה ואותי יום יום ידרשון דרשו להכיר אותי. ודעת דרכי יחפצון לדעת ולהבין דרכי ד' כגוי אשר צדקה עשה ומשפט אלקיו לא עזב כו' כאלו לא הי' נוגעים כלל. ולכן כי תגד להם פשעם וחטאתם כי רבו ידעו כי לא להם משפט הבחירה כי על ידי רוע תאוותם מהעבר והעתיד המה נוגעים בדבר ופסולים לדון בזה:
אי לזאת עלינו לשבח לאדון הכל יתברך ויתעלה אשר נתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכינו. אשר דרכי' דרכי נועם וכל נתיבותי' שלום המה המאשרים את האדם לשלימות האמיתי וחיי עולם נצחי וכמ"ש עץ חיים הוא למחזיקים בה ותומכי' מאושר משלי ג'. הם המאירים לאדם דרכו שלא ימעדו אשוריו וכמ"ש נר לרגלי דבריך ואור לנתיבתי תהלים קי"ט. ונאמר עוד שם חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך אמר כי אחר כל חשבון במבחר טוב הדרכים האמתיים המביאים את האדם לשלימותו שחשב המלך החסיד ע"ה לבחור לשלימות נפשו השיב רגליו אל דרכי התורה והעדות כי אך המה הדרכים האמתיים המביאים את האדם לשלימותו. איש לפי ערכו כי גם אם יהי' בקוטן השגה מאוד ימצא כדי מדתו. וכמ"ש גדולים מעשי ד' דרושים לכל חפציהם תהלים קי"א. אמר אם כי גדולים מעשי ד' ולגדולתו אין חקר עכ"ז דרושים הם לכל חפציהם וכמשל אכסניא הוכן כל מיני מאכלים ומשקים עד כי גם אם יבא גדול שבגדולים וירצה להתענג בדשן נפשו ימצא שם כל אשר תשאלנו נפשו עכ"ז גם אל דלי ערך אשר אין ידם משגת ימצאו להחיות נפשם איש לפי ערכו וכפי אשר תשיג ידו. ובמדרש יערוף כמטר לקחי מה מטר זה יורד על האילנות ונותן בהם מטעמים לכל אחד ואחד כפי מה שהוא בגפן לפי מה שהוא. בזית לפי מה שהוא. בתאינה לפי מה שהוא כך ד"ת כו'. ד"א כשעירים עלי דשא מה שעירים יורדין על עשבים ומעלין אותן ויש בהם אדומים כו' כך ד"ת יש בהם רבנן חכמים ויש בהם כשירים ויש בהם צדיקים ויש בהם חסידים ע"כ. המאמר הנכבד הזה בא לחזק ידים רפות וברכים כושלות לבל יתייאשו מהשגת התורה מזיו טהרה וממתק תניבתה מפני עומק המושג וקוצר המשיג כי אמנם ישרים דרכי השי"ת לתת לכל איש כדרכיו וכח השגתו. וכבר פירשו בזה מאמר רחב"ע סוף מכות רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות שנאמר כו' להורות כי הנה אם אמנם בכל מקום הרבוי משובח עכ"ז תמצא כמו כן להיפך לפעמים אשר הרבוי רע לו והמיעוט משובח דאם נקנה כלי או חפץ אחד של כסף או זהב כל שהוא יותר גדול יותר חשוב אבל אם תראה חפץ מורכב ומוכלל מכמה חלקים ונתחים דקים כמו מורה השעות וכדומה מן הכלים המורכבים אשר עם שלימות החלקים הוא כלי אחד ואם יחסר אחד מהחלקים או יתקלקל אחד מתכינתה או יהי' נעתק ממקומו יהי' נסתר פעולת הכלי מכל וכל א"כ רבוי החלקים הוא סיבה רבה לסתירתו והפסדו ומיעוט חלקיו סבה גדולה להאריך קיומו ולהמשיך שלימותו. אמנם תורתינו הקדושה אם כי כוללת ומורכבת מכמה פרטי חלקים והשגות רבות זו למעלה מזו עד אין חקר והי' מהראוי שבהחסר השגה אחת או אחד מפרטי' לא יעלה בידו מאומה ממנו או להקרא חסר ויהי' א"כ הרבוי קשה. לא כן הוא אלא בהיפך בעבור רצה הקב"ה לזכות את ישראל ולהשלימו לכל אחד כפי כח השגתו לכן הרבה להם תורה ומצות וישיג כ"א עד מקום ידו מגעת כי לא תחסר כל בה להשלים כל נפש הוגי' והולכי דרכי' כפי ערכה וכח השגתה ויכלתה אם רב או מעט:
וסיבה העקרית לזה יבואר עם מ"ש ז"ל בביאור מאה"כ מצות ד' ברא מאירת עינים. ובהרחבת הביאור לענינינו דהנה הצייר הצר צורה דקה על דקה על חומר בהיריי אודם פטדה וברקת לאשר הציור אינו מורגש כ"א מעט לחזקי הראות מה גם אל חלושי הראות גם אם יתנו על אבן אחת שבעה עינים לכן תחגיש מאור עיני מבטם משקידת השקפתם מבלי יוכלו לבא אל תכונתם. לזה אמר שהתורה הקדושה מופשטת מהחסרון הזה אבל לעולם הוא ברא מאירת עינים לרואים ומסתכלים בה והסיבה לזה דעת לנבון נקל לאשר נודע כי כלל התורה נכלל בכל מצוה ומצוה וכל השגות נכלל בכל פרטי השגותי' כי כל פרט ופרט ממצות התורה והשגותי' בלול מתרי"ג מצות והשגותיהם התלוים בה כמ"ש הספרים הקדושים ממילא היא מושלמת ותמימה בכל פרט ופרט רק מתחלפת בעשייתה ובהשגתה כהתחלפות הכרת האנשים המעיינים בה ועוסקים במצותי' איש לפי אכלו לחם השמים. ושתותו פלג אלקים מלא מים כן תמצא ותראה אליו. ואשר חנן אלקים בהשכלה יתירה וחלק לו בבינה נמצאת לו באופן יותר עמוק. אבל מושגת ומאירה עיניו של כל הוגי' הבכור כבכירתו והצעיר כצעירתו. עכת"ד בתוספת ביאור לענינינו ונמצא התוה"ק לא תחסר כל בה ומתוארת בשם תמימה מכל צד אם מפאת המקבל כמשל אכסניא המשפעת ומספקת גם לאשר אין ידו משגת די ספוקו אשר יחסר לו. וגם אמנם שלימה ותמימה הוא מצד עצמה בכל פרט ופרט שבה דכולה בה. וזה מבואר בדברי המדרש שהתחלנו. מתחילה אמר למה היא תמימה שהיא משיבת נפש משלמת לכל נפש הוגי'. גדול וקטן שם הוא. ולמען לא יעלה על הדעת להמשילה ולהדמותה ברבוי פרטי' והשגותי' לכלי המורכבת ונכללת מכמה פרטים שבהחסר אחת פרטי' סיבה לסתירת כולה ולא יעלה בידו מאומה. בא המדרש להורות כי התוה"ק נשלל מדמיון זה וזה שהוסיף חרינא אמר למה היא משיבת נפש שהיא תמימה כלומר למה היא משיבת נפש לכל הוגי' משום שאין דמיון לה לכלי המורכבת אשר עם כל הפרטים אז נקראת שלימה וזולת אחת מהם הרי חסר לפניך. לא כן התוה"ק אלא באמת היא תמיד תמימה מצד עצמה בכל פרט ופרט שבה כפי כח השגת הבא להשיב נפשו בה. ומשלמת לכל הוגי' כפי כח השגתו וכאמור:
ובזה תמכתי יתדותי. אנכי הצעיר בחיבורי זה אשר הכינותי אם כי לא נכחד עצמי ממני וידעתי קוטן ערכי וקוצר השגתי חסתי על על עמלי אשר עמלתי טפחתי ורביתי. וממקור הראשונים וגדולי הפוסקים שאבתי ומימיהם בצמא שתיתי ודבריהם הי' אור לנתיבתי. ובהם יגעתי ומצאתי פעם ליישר הדורים. אשר עמדו עליהם הורים ומורים ואשים הרכסים לבקעה והעקוב למשרים. ופעם גם חידוש הלכה מדבריהם העליתי. אשר על שלחן מלכים הערכתי. והסכימו לדעתי. ואם רק מעט המה אשר למרכז האמת כוונתי. בכל פרט ופרט שבהם כאלו תורה תמימה קניתי. ואת הכל על מגילת ספר הערכתי. ולזכרון עולם שמתי. קראתיו אמרי בינה שמי ושם א"א הרב נ"י בו זכרתי [כי יחיאל בן נתן הלוי ר"ת בינה] וגם הדברים הבאים בדרך פלפול בעלמא כבר כתב רבינו הגדול הרא"ה ז"ל בהקדמתו לספרו הנכבד ספר החינוך וז"ל וראש דברי אני מזכיר לזכור עלי מה שאמרו רבותינו ז"ל כל פטטי' בישין ופטטי' דאורייתא טבין ועוד דרשו לחזק לב הלומד ודגלו עלי אהבה לגליגו עלי אהבה עכ"ל וזה די התנצלות לכל הבאים לזכות את נפשם בדברי תורה המשלמת נפש אדם הבאים שערי' כי הם חיינו ואורך ימינו ובהם נהגה יומם ולילה:
ועתה אשא כפי אל ד' ועיני נשואות שמימה להעתיר בעד אריכות ימיו ושנותיו של אאמו"ר הרב הגאון החסיד שליט"א והנני משיב לו אלף תודות על חסדו עמדי. כי בצלו צל התורה והחכמה ישבתי ומתורתו למדתי. על ידו מים יצקתי. ומימיו בצמא שתיתי. והי' זה שכרו בראותו כי ת"ל הבשילו ענבי מדעיו אשכולות על לוח לבי כן יזכה לרב טוב לראות בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצות לאורך ימים. דשן ורענן עד ביאת ינון כעתירת בנו משתחוה מול ד' בקידה והשתחוי' אשר עד כה עזרני להוציא לאור מעט רעיונותי הוא יושיעני ויתמכני וישם בלבי אהבתו ויראתו להגות בתורתו ולעבדו בלבב שלם אני וזרעי וזרע זרעי עד עולם. ונזכה לבנין אריאל בתוך כל ישראל במהרה בימינו אמן:
יחיאל הלוי אבדפ"ק וויניק אלה אזכרה ואשפכה עלי נפשי. עלי נפש עדינה היא אמי מורתי הרבנית הצדקת המשכלת מרת חנה ע"ה בת אא"ז הרב הגאון המובהק הצדיק נזר הקודש המפורסים בכקש"ת מוה' שמואל נחום הלוי זללה"ה אבד"ק ליזעינסק בעהמ"ח ספר נבל עשור אשר עודנה באבה נקטפה שושנה אור ליום ד' י"ג טבת תרכ"ח בק"ק קולקוב. תתלונן בצל שדי' להמליץ טוב בעדינו ותהי מנוחתה כבוד ותעמוד לגורלה לקץ הימין להחיות יוני ארובות טלולים בתחי' בטללי אורות:
והני נשי במה זכיי' במה דמתני לגברייהו ער דאתא מבי כנישתא ה"ה זוגתי הרבנית הצנועה והיקרה מרת מרים תחי' בת חותני הרב הג' המפורסים חריף ובקי חכם ונבון אוצר בלום איש חמודות מושלם במעלות ובמידות מוכתר בנימוסין שלשלת היוחסין מדור דור רבנים גאוני וצדיקי עולם עד הרמ"א ז"ל זי"ע כקש"ת מוה' יעקב שלמה היילפירין גאלד שליט"א האבד"ק פרימישלאן ד' יזכינו לאריכות ימים ושנים בטוב ובנעימים. ונזכה יחד לגדל בנינו לתורה ולגדולה ולהצלחה רבה. אכי"ר: