אמרי בינה הוספות בסוף השות· רבי מאיר אוירבך
סימן יב · ט
אך אם נאמר דמה דיכול אח"כ לכשיתברר יכול לחול גם מהשתא יקשה מש"ס עירובין שם דהקשו ת"ש האומר מעשר שיש לי בבית מחולל על סלע שתעלה בידי מן הכיס ר"י אומר מחולל ופירש"י וכי סליק סלע בידו אמרינן י"ב דאי א"ב לא אמר מידי אלא אמרינן דהאי סלע דסלקא בידי' השתא ל"ה דעתי' להחליף ואשתכח דאכל מע"ש בלא פדיה ולמ"ש מאי קשיא ליה הא י"ל דאומר שיחלל על סלע שתעלה בידו יהי' איזה שיהי' וקאמר דיחולל מהשתא על סלע זו דומיא דבית בבתי הנ"ל דאמרינן שמוכר לו הבית שיברר אח"כ וכיון דחל הקנין שיברר חל קנין מעכשיו על מה שיברר ה"נ דכוותה כיון דחל על סלע אחד שבכיס יכול לומר דיחול על שיעלה בידו ודומה להא דשני רמונים ומתנה אם ירדו גשמים דאמרינן דכהן יכול לאכלו ה"נ דכוותה כיון דיעלה אחד בהכרח לקיים דבריו דגם בזה לחלל מע"ש אמרינן אמירה לגבוה כמסי'רה להדיוט ואסור לחזור בו א"כ יכול להחליט שיחול מעכשיו שם קדושת מעשר על הסלע שתעלה בידו. הן אמת הרמב"ם אף דפוסק בדאוריית' א"ב מ"מ פוסק (פ"ז ממע"ש) להך דר"י באמר יהי' מחולל על סלע שתעלה בידי מכיס זה כו' ה"ז חילל וסלע שתעלה בידו תהי מעשר. ובכ"מ שם הקשה הא בדאורייתא א"ב וכתב לתרץ משם הר"י קורקוס דהכא אין צריכין לטעם ברירה כיון דאמר ה"ז מחולל על סלע שתעלה בידי ממ"נ פדוי המעשר ופדיון המעשר בכיס זה וכולם בספק מ"מ יהי' איזה סלע שיהי' ה"ז מחולל ובשעה שיעלה הסלע נאמר דזהו הסלע שחילל עליו ועיינתי בס' הר"י קורקו"ס והוסי'ף ואמר אבל אחרים חולין שהרי אמר סלע שתעלה בידי והרי עלה זה ונתפס למפרע' ומה דהש"ס לא מתרץ כן אבל אמר איפוך משום דע"כ צריכים להפכה משום סי'פא וליכא תו לאקשויי אפי' אי תלי טעמא בברירה לא חש לחלק וצריך לפרש דבריו הא נהי דלא צריכין להתיר המעשר מטעם ברירה כיון דפדיון המעשר בכיס זה מ"מ הא בכולן הספק ובמה יהיו חולין הנותרים כיון דא"ב וצריך לומר דיכול לחלל ולפדות דאם הוברר שעל זה חל שם מעשר טוב ואם א"ב יחולל האחר ע"ז וראיתי בספר יקר תפארת מהרדב"ז שכ' שם על הרמב"ם שכתב האומר דמשמע בדיעבד הוא הדין לכתחלה מותר רק דנקט לשון התוספתא ואגב דאמר ר' יוסי' לא חילל אמרו רבנן חילל ומהתימה שלא הרגיש כלל מה שיש להרגיש בדברי הרמב"ם ולמ"ש הר"י קורקו"ס י"ל בדיוק נקט הרמב"ם רק בדיעבד דלכתחלה אסור כיון דע"כ יבא אח"כ לידי חילול כסף על כסף כדי שיצאו לחולין הנשארים בכיס ולכתחלה כתב שם הרמב"ם (ה' ה) דאין מחללין כסף על כסף וגם יש לומר דאיירי שהי' בכיס כמה סלעים ומדין תורה חד בתרי בטיל ורק מדרבנן לכך סמכינן אח"כ על ברירה לכך ג"כ אתי שפיר הא דנקט הרמב"ם בדיעבד דלכתחלה אסור לבטל איסור: