אמרי בינה דרושים· רבי מאיר אוירבך
הקדמה
יתברך היוצר וישתבח הבורא ואודה לו בכל לב בסוד ישרים ועדה שזכני להשתדל ולהוציא לאור את הדרושים מא"ז הרב הגאון האמיתי מהור"ר ר' מאיר אוירבאך זצללה"ה. שכבר נודע בשערים גודל בקיאותו וחריפותו בהלכה מספריו שכבר נדפסו בשם אמרי בינה על שדע או"ח ויו"ד וגם חלק ראשון על חו"מ. והן נשארו מא"ז זצללה"ה עוד הרבה כתבים שעדיין לא באו בדפוס ובתוכם חלק שני על חו"מ ואה"ע, אך בחרתי להדפיס מקודם את הדרושים וחדושי אגדות המושכים את לבם של ישראל לאביהם שבשמים, מפני צוק העתים ועול הפרנסה שנתמעטה ר"ל עד דכדוכה של נפש, וכמאמר התנא ר' יצחק במדרש שיר השירים לשעבר היו כולם מבקשים לשמוע דברי משנה ותלמוד ועכשיו מבקשים לשמוע דברי מקרא ואגדה, ואמר ר' לוי לשעבר היתה פרוטה מצוי' הי' אדם מתאוה לשמוע דברי משנה הלכה ותלמוד, ועכשיו שאין הפרוטה מצוי' וביותר שעול והשעבוד נתגבר אין מבקשים לשמוע אלא דברי ברכות ונחמות. גם מצאנו בתלמוד ירושלמי בר' יוחנן דאבד ליך כסותיך ובעון מיניך אורייתא ולא ידע. אמרין ליה וכי מפני דאבדית כסותך אבדת דעתך. אמר להן דעתא בלבא תליא ולבא בכיסא תליא: ומעתה, אם בארזים נפלה שלהבת, אשר הראשונים היו כמלאכים בחכמה ובינה, מה יענו אזובי קיר בעת הזאת, שאנו כבני אדם ונתמעטה הדעת, ועול הפרנסה קשה כקריעת ים סוף וצרות שונות תכופות זו אחר זו סובבות את כל אחד מאד קשה להבין דברי עמקי הלכות ותלמוד בסוגיות חמורות, כי שמעתתא בעי צלותא. לכן מבקשים יותר לשמוע דברי אגדה, ויתעוררו לבם לשמים לקיים מצות ד' ולעבוד עבודת אמונה, ובעת אשר ינפשו מתעמל ויגיעת בשר אשר ישתרגו ויעלו על צוארם ישתעשעו מעט בדברי אגדה להתנחם בנחמת ציון וירושלים: ולמען חבת הקודש וכבוד תורת אמת אבי הגאון המנוח ר' שלמה אוירבאך זצללה"ה בן הגאון המחבר זצללה"ה, הנני בורר סולת נקיה מתוך סולת נקיה, מעט מהרבה דרושי אגדה של אבא זצ"ל אשר דרש בפה קהלת לונטשיץ אשר מלא בה מקום אבותיו, והנני קובעם פה בדפוס בסוף הספר בשם דברי שלמה, והן אמת שנשארו מאבא מארי זצללה"ה הרבה חדושים ודרושים על כל מקצועות שבתורה, פנינים יקרים ממולאים בפז, אבל לגודל הלחץ זו הדחק וסבת חסרון כסף הוכרחתי כעת להסתפק במועט ולהדפיס רק מקצת מן המקצת, ואי"ה עוד חזון למועד: וגופא בתר רישא גריר. גם אני קבעתי לי יד ושם בסוף הספר במעט מחדושי אשר חנני ד'. והדפסתי מחדושי רק מכל הבא בידי בעת ההדפסה בלי ברור ובלי סדור כלל, כי אץ אנכי להוציא לאור את הספר היקר הזה: ואחרון אחרון חביב. לגודל החשיבות ויקר הערך של כתבי אא"ז הגאון ר' חיים אוירבאך בעמח"ס דברי משפט אבי הגאון ר' יצחק בעמח"ס דברי חיים אבי זקני הגאון המחבר זצ"ל, הנני מדפיס פה בראש הספר איזה דרושים מאתו אשר ברוב עמל ותלאה עלה לי העתקתם וסדורם, יען כי הכתב ישן נושן הוא ובהרבה מקומות כבר בלה מחמת זוקנו. והשתדלתי להעתיקו אות באות ככתב יד קדשו ממש: ואקוה כי הרבה מאחב"י ימצאו מרגוע לנפשם בקוראם בספר זה אשר הוא כלול ברוב הודו והדרו מהני תלתא צנתרי דדהבא הלא הם, אא"ז הגאון ד חיים אוירבאך בעמח"ס דברי משפט, ונכדו בן בנו, זקני הגאון ר' מאיר אוירבאך. ונכדו, בן המחבר זצללה"ה, הוא אבא מארי הגאון האמיתי זצ"ל, אשר ספריהם נודעו לשם ולתהלה בכל תפוצות ישראל. ווכותם יעמוד לנו ולכל ישראל ונזכה לראות בנחמת ציון וירושלים אמן:
אליעזר אוירבאך אבד"ק לונטשיץ:
בן הגאון ר' שלמה אוירבאך אבד"ק לונטשיץ זצללה"ה:
בן המחבר הגאון ר' מאיר אוירבאך אבד"ק קאליש זצללה"ה: