אור ברסלב
אמרי בינה דרושים דרוש מהדברי משפט לפרשת נח

אמרי בינה דרושים· רבי מאיר אוירבך

דרוש מהדברי משפט לפרשת נח

דרוש מהדברי משפט לראש השנה

נח איש צדיק תמים. ופ' א' כתיב ויאמר ד' אל נח בא אתה וכל ביתך אל התבה כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה. עי' רש"י מכאן מקצת שבחו בפניו ולא כל שבחו. והקשו הא אמרי' אל יספר אדם בשבחו שמתוך שבחו בא לידי גנותו ואמרתי עפ"מ שפירשו דברי דוד ע"ה עד מה כבודי לכלימה דהיינו שדרך עולם שבאם רוצה לגנות חבירו אצל חבירו וחבירו הוא אהובו יספר קודם שבחו ואח"כ מלשין עליו. וע"י כבוד בא כלימה. ואמר דוד עד מה כבודי שאומרים כבודי לכלימה ירצה כדי לומר אח"כ כלימה. וא"כ אם כוונתו לשבח ממש רשאי לספר כ"ש בפניו. רק אל יספר שבחו שמתוך שבחו. ירצה אל יספר בשבחו בכוונה כדי לומר מתוך השבח הגנות. וזה מאמר ירמי' ט'. אל יתהלל חכם בחכמתו גבור בגבורתו עשיר בעשרו כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי כי אני ד' עושה משפט וצדקה בארץ כי באלה חפצתי נאם ד'. ולהנ"ל הפי' הוא דבאם תרצה להתהלל שום איש באיזה שבח את תאמר שבח למשל שהוא עשיר או גבור או חכם יראה משבחו שאין בו עוד שבח ויבוא מתוכו גנותו אבל באם אומר שבת שהוא ירא שמים אז רשאי להתהלל דזה עיקר ראשית חכמה יראת ד' והיינו כי בזאת יתהלל בו באלה חפצתי נאם ד'. דהיינו ד' אמר לנח כי אותך ראיתי לצדיק מכלל דזה רשאי. וגם אמר שלא בפניו צדיק תמים. לכן אחי. אבקש מבלי לומר שום שבח עלי או על הרב מה שהי' פה:

דוד ע"ה פתח לעשות רצונך אלהי חפצתי ותורתך בתוך מעי בשרתי צדק בקהל רב הנה שפתי לא אכלא ד' אתה ידעת. ירמי' אמר אל יתהלל חכם בחכמתו כו' ועי' באלשיך ופי' אל יתהלל בשום דבר כי הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים כמבואר (נדה דף ח'). וזה שאמר כי אם בזאת יתהלל השכל וידוע אות כי אני עושה משפט וצדקה כי באלה. ירצה כי בשאר דברים חפצתי נאם ד' דהיינו שאני אמרתי להיות עושר או חכם וגבור. וא"כ מהראוי לבל לדרוש ברבים דברי חריפות ופשטים הרבה ובתוך החריפות חלילה נוכל לבוא לגאוה ואם להראות שהוא חכם הלא מד' הוא וכמאמר שלמה ע"ה סוף דבר הכל נשמע את א' ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל אדם. ירצה שכבר כתבו שכל אדם יש לו חלקו בתורה וקיבל בהר סיני כל תורה שיחדש רק צריך ליגע א"ע למצוא מה שקיבלו וזה סוף דבר הכל נשמע שלא תוכל להתהלל בשום חידוש בתורה כי הכל נשמע על הר סיני. רק את ד' ירא ואת מצותיו שמור כי זה כ"א. דהיינו מה שהוא נקרא אדם אמר שהוא ירא ד'. ועי' במפורשים דלכן לא כתוב אצל בריאת אדם כי כי טוב. דבשאר בריאות תיכף כשבראם ד' הי' הדבר כאשר חפץ ד' משא"כ באדם עדיין אינו אדם בשעת בריאה דלא נקרא: אדם עד שהוא ירא שמים. ואז כשנעשה ירא שמים ונעשה רצון בוראו נקרא אדם. ועי' מפורשים שפי' ויקרא את שמם אדם ביום הבראם. ירצה ביום שהם בעצמם בראם ועובדים ד'. אז הם אדם ולא קודם. וזה כל אדם. שעיקר. מה שנקרא אדם באם הוא ירא ד'. וא"כ מהראוי לבל יגיד פשוטים הרבה רק מוסר. רק איזה פעם עושה הדבר רושם ובא מכח זה קנאת סופרים תרבה חכמה. ואם בא מכח זה מצוה רשאי להגיד אף שנראה כגאוה ח"ו וכמו שפי' דברי שאול שמואל א' קפיטל כ"ד ויהי ככלות דוד לדבר דברים האלה אל שאול ויאמר שאול הקולך בני דוד וישא שאול קולו ויבך ויאמר אל דוד צדיק אתה ממני כי גמלתני הטובה ואני גמלתיך הרעה ואתה הגדת היום את אשר עשית אתי טובה את אשר סגרני ד' בידך ולא הרגתני וכי ימצא איש את אויבו ושלחו בדרך טובה וד' יגמלך טובה תחת היום הזה אשר עשית לי. ופי' אחר הדקדוק דלא יקשה על דוד למה הגיד בפני עולם אשר עשה וכי נאה לדוד להתהלל בצדקתו. ולזה אמר שאול ואתה הגדת היום את אשר עשית אתי טובה אשר סגרני ד' בידך ולא הרגתני ומכח זה ילמדו שאר אנשים ממך. וכי ימצא איש את אויבו ושלחו בדרך הטובה וד' יגמלך טובה תחת היום הזה. וירצה שאנשים אחרים ילמדו ממך ולא ינקמו באויביהם שלהם. וכדי ללמוד ממנו רשאי להגיד צדקתו כן אחי. למען חביבות התורה ללמוד ולהיות קנאת סופרים רשאי להגיד ברבים חדושים. וזה אמר דוד ע"ה לעשות רצונך אלהי חפצתי ותורתך בתוך מעי. ירצה מבלי להגיד ברבים החדושים רק בשרתי צדק בקהל רב. הנה שפתי לא אכלא. ירצה אחר שבשרתי בקהל רב ואולי יבוא מזה קנאת סופרים הגדתי הפשטים מה שחנני ד'. ד' אתה ידעת כי לא לגאוה אמרתי רק כדי שיבוא מתוכו קנאת סופרים ולכן גם אני באתי לומר דברי חריפות אולי יהי' קנאת סופרים:

מס' סנהדרין (י"ד ע"א). ר"ז הוי מיטמיר. למיסמכי' דאר"א לעולם הי' קיבל וקיים כיון דשמעה הא דאמר ר"א אין אדם עולה לגדולה אא"כ מוחלין כל עונותיו אמצי' לי' אנפשי' עפ"י דאמרי' ערכין ט"ז ע"ב אמר ר"ט תמה אני יש בדור הזה שמקבל תוכחה משום דא"ל טול קורה מבין עיניך. ולפי"ז מתחילה הוי ר"א קיבל וקיים משום דעל הנשיא מוטל להוכיח וירא שיאמרו טול קורה מבין עיניך אבל כיון ששמע לאידך דר"א דמוחלין לו עונותיו א"כ אין יכולין להשיבו טול קורה. ואז יקבלו תוכחותיו ואמצי' לי' אנפשי'. ועיקר לדרוש ברבים דברי מוסר אך אנכי איש זר ואינני יודע מהות העם. רק אמשול לכם משל. פעם א' הי' רופא ונסע לעיירות שימצא איזה חולה כתב רעצעפט ושלם לו החולה ובא לאיזה עיר ולא מצא שום חולה. אמר לבני עיר הלא אכתוב לכם רעצעפטען אותן מאכלות שהוא לבריאות הגוף וגם אכתוב ראצעפטען באם יזדמן ח"ו איזה חולאת מה יעשה בו. כן אנכי לא אדע לומר בפועל דברי מוסר על עבירה זו כי לא אדע רק הנני אומר דברי מוסר ומתוכו יודע לילך בדרכי יושר מבלי לבוא לידי עבירה ואם ח"ו ישנו בכם דבר עון יועיל התשובה. ובזה יש לפרש דברי שלמה ע"ה (משלי י"ג) תורת חכם מקור חיים לסור ממוקשי מות. ירצה שתורת חכם שמורה לעם הדרך לסור ממוקשי מות וכמו הרופא שמגיד דברים לבריאות הגוף וכנ"ל:

(ע"כ מצאנו אחר החיפוש בכתי"ק):

תוכן העניינים

אמרי בינה דרושים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה