אמרי אש חלק חושן משפט· רבי מאיר אייזנשטטר
סימן לג
בעזה"י שלהי תשרי תר"ט לפ"ק פה מאדע יע"א.
העתק השאלה משארי הגאון מהו' נתן פייטל זצ"ל אב"דק מאדע יע"א:
שלום לאהו' אדוני הרב הגאון האמיתי רשכב"ה נזר הרבנים פאר הדור והדרו כקש"ת מוה' מאיר א"ש ני' אב"ד ור"מ בק"ק אונגוואר והגליל:
אציע לפני אדוני מכ"ת הגאון אשר נשא לי שבוע זו. אשה אחת היתה פה קהילתנו אשר היה לה ששה בנות. אבל בן אין לה וכולן השיאן אחר מות בעלה אביהן ולא נתנה לאחת מהנה שח"ז כ"א לצעירה בת זקנתה אהובתה ומהן אומרת שנעשה ע"ד פשר שהיה מריבה ביניהם אודות סילוק הנדן להחתן והשח"ז כתוב על סך ידוע בנוסח שכתוב בס' נחלת שבעה ולא נכתב בה חוץ מספרים וקרקעות ג"כ עפ"י ספר הזה שכתב דגבי אשה א"צ דלא שייך בה עגמת נפש משו' תסוב נחלה. ובעת שהשיאה בת זקנתה היתה זקנה גדולה יותר על ס"ח שנים אשר כבר מאז חדל להיות אורח כנשים. ועתה שבקת חיים לאמ"ו ולרבנן ולכ"י והניחה אחריה בעזבונה לערך ט' מאות זהובים והצעירה בעלת השח"ז מוחזקת בכל עזבונה שאמן דרתה אצלה ותובעת סך הנ"ל יתר על אחיותיה. ואחיותיה טוענת שאחר שאין כאן ב"ז ובשעת נתינת השטר כבר לא היתה אמן ראויה שוב להוליד מפני זקנתה ע"כ אין ממש בשח"ז הזה:
וענותינותו דמר ירשני לרשום פה ספקותי ונבוכותי. ואומר הן אמת שמריש ה"א שהדין עמהן שאין שום ממש כשח"ז ונדון היא הדין שמביא הב"ש אה"ט סי' צ' ס"ק ה':
אמנם אחר העיון קצ"ת לפענ"ד הדין עם בעלת השטר עכ"פ שתטול סך הנ"ב כחלק ירושתה מחמת כמה טעמים. חדא כיון שבעל עה"ג חולק והדג"מ מצי' אותו בש"ע א"כ כיון שהיא מוחזקת. אפשר שתוכל לומר קים לי כעה"ג. ועוד דבנדון אפשר לומר שהצ"צ נמי מודה לו דהנה עיקר היסוד אשר בנה עליו הצ"צ היא שאומדין דעת האב לומר שכל כוונתו לא הי' כ"א אם יהי' לו בן זכר שלא תדחה הבת לגמרי משא"כ כשלא יהי' לו ב"ז ואזי היא יורש דאורייתא ותטול כזכר שכם לא הי' דעתו על החוב. הנה הא תינח גבי אב י"ל אעפ"י שאין כו עכשיו ב"ז אפשר שיולד לו עוד וכן באשה אם אפשר לה שתוליד עוד משא"כ בנדון שידעה ע"ד המוחלט שלא יהי' לה עוד ב"ז י"ל דכ"ע מודי' שהחוב שנכתוב בשטר בכל תוקף ועוז ויפוי כח בתקפו היא תנאי הפלגה הלזה לא מבטל מעשה החיוב וההודאה וגדולה מזו קיי"ל באה"ע סי' לח. כ"ש בשח"ז שהתנאי אח"כ לא יבטל המעשה אם היא בהפלגה שא"א כמו בנדון:
ואפשר שיש לפרש ולדרוש דכוונתה היתה פן לא תעלה כל עזבונה יותר מסך הכתוב בשטר וא"כ תטלה הכל וכל אחיותיה תהי' נדחות לגמרי וזה לא רצתה אשר על כן היתה דעתה שכמו אם יהי כאן ב"ז אחד היא היתה ניטלת שלש עכשיו כמי לא תטול הכל כ"א השליש שכיון דכתוב בשח"ז דלא כאסמכתא וכי' כבר קיי"ל בח"מ סימן מ"ב דאמרינן בכה"ג בכל לשון מסופק יד בעל השטר על העליונה ומה גם שכתוב מפורש בשטר שידיה נדרוש ונדון לטובת הבת. עוד אפשר לומר כיון שהיתה רצונה שתטול בת זקנתה זו יתר על שאר בנותיה והכותבים לא ידעו ולא יבינו אופן המועיל בנוסחא אחרת ע"כ כתבו כל הנוסח שכתוב בשח"ז בנ"ש. יהי' איך שיהיה עכ"פ ע"כ היה כוונתה שתטול בתה הצעירה הלזו יותר משארי אחיותיה:
הן אמת כפי מה שכתב הצ"צ פעם אחת באותה תשו' וז"ל בד"ה ואי תימא הא קא חזינן דכוונתו היה ליתן לבתו זאת יותר מאינך שהרי לבתו זאת כתב שטר ח"ז ולאינך לא כתב הא לאו מלתא היא דאפשר דאינך בנות שראו שאין לאביהם בנים זכרים לא בקשו שטר כזה וגם האב עצמו כיון שראה שאין לו בנים זכרים לא דקדק לעשות להן שח"ז כיון דאין נפקותא בי' ואע"ג דידע שנתן לזו שח"ז לא קפיד דהיא נמי ידע דאין נפקותא בשח"ז כשאין לו בנים לכך נראה דאין לבת זו כלום בשטר ח"ז זה דאמרינן עיקר מנהג הגדולים שקבעו בשח"ז איני אלא אדעתא אם יהי' לו בנים זכרים אבל לא אדעתא אם לא יהי' לו בנים זכרים. עכ"ל ולפי"ז גם בנידון לא היה מועיל השח"ז. אמנם באמת לא זכיתי להבין דבריו הקדושים בזה וכי אמרינן בשטר בעדים משטה. ומה אכפת לן בתקנות האחרונים אטו אינש דעלמא לא יכול להתחייב א"ע בדבר שאינו מחויב כדקיי"ל ח"מ סימן מ'. ומהיכא תיתא נימא ששארית ישראל יעשו דבר שקר וכזב אמנם י"ל דהצ"צ לא כתב דבריו אלו אלא גבי אב דסבר אולי בן יותן לו עוד משא"כ בנדון שהיתה יודעת בבירור שלא תלד עוד בן ודאי מודה הצ"צ שא"א לומר ששקר וכזב נעשה כיון דלא שייך משטה היתי בך:
ואפשר עוד דזה דומה למה שכתב התומים בקיצור תקפו כהן גבי נדוניא דהוה ס"ס אולי הדין עם רש"י דבנשואין לא משגיחין כלל באמדנא וזכה בהן הבעל ואת"ל כר"ת אולי לא היה דעת האב לכך וא"כ דהוי ס"ס לכ"ע אין מוציאין מיד המוחזק. וה"ה כאן י"ל דלמא כסברת עה"ג דלא אזלינן כאן בתר אומדנא. ואת"ל כצ"צ דלמא לא הוה דעת האם דוקא על בנים זכרים:
הנני כותב בחפזי מאוד ואנוכי עומד ומצפה לשמוע דבר ה' זו הלכה מפה קדשו דברי ידידו המעתיר באמת בעד אריכות ימיו ושנותיו יתחדש כנשר נעוריו ועיני קדשו ועינינו תחזנה בביאת גואל צדקינו בב"א. עבדו ועבד לעבדי ה'. הק' נתן פייטל במ"א זלל"ה החונה פה ק"ק מאדע וגליל סערענטש יע"א: