אמרי אש חלק חושן משפט· רבי מאיר אייזנשטטר
סימן כח
אשר הקשה ידידי על הא דאמרי' בגיטין לימא כתנאי ובעי למימר דלר"מ השא"נ שמי' היזק דהא בב"ק דף ע"א פרכינן שור הנסקל לאו דמרי' קא טבח ומשני דר"מ סבר לה כר"י דאמר החזירו שומר לבעליו מוחזר ולעיל כתבו התוס' ס"פ שש"נ די"ה דלר"י ע"כ חשא"נ לא שמי' היזק. ולפע"ד אפשר לו' עפ"י מה דקשיה לי' על שיטת ר"ת דכתב דשור הנסקל אינו נאסר מחיים יעוי"ים בסנהדרין דף פ' ור"פ כל הזבחים שנתערבו וכתבו דמהאי טעמא בשור הנסקל חייב על טביחתו ולא אמרינן כל שאינו במכירה אינו בטביחה משום דיכול למכרו לרכוב עליו לבית הסקילה ויקשה לפ"ז דמאי פריך שור הנסקל איסורי הנאה נינהו לאו דמרי' קא טבח דהרי אינו נאסר מחיים ואכתי דמרי' הוא וצריך לומר דאע"ג דלר"ת אינו נאסר החיים מ"מ מודה דמיד שעשה בה מעשה טריפה ובפרט לדעת ברמב"ם דנקובת הוושט ופסוקת הגרגרת הוה נבילה מחיים (וכבר יישב הת"ש דברי הרמב"ם על כנם בי"ד סי' ל"ג) מאז חייל ג"כ עליו איסור שור הנסקל ופריך שפיר דלאו דמרי' קטבח דמכי נקב הוושט או פסק הגרגרת נאסר ואידך לאו דמרי' קטבח ואולם כ"ז לסברת ר"ש שם דף ע"ב ע"א אבל לרב הונא ברי' דרבא דאמר כי קא מחייב אהאי פורתא אע"ג דאידך איסורי הנאה נינהו לדידי' מעיקרא לא קשיא מעתה איכא למימר דהמקשה בגיטין היה סובר כרב הונא ברי' דרבא ודו"ק:
ויש לי עוד מילין בזה לולי כי אין הפנאי להאריך ואולם מה שדחה ידידי וכתב דא"ל דהמקשן סבר דפליגע אם אומרי באיסור הנאה הש"ל גם ז"א דהרי בדף צ"ח איתא האי סוגיא כו' ומדפליג ר"מ במשנה גבי עבדים וס' דמצי אמר הש"ל משמע דבשארי פליג ולא ירדתי לסוף דעתו דאם אינו טעו' שפלטתי המהירות מאי קאמר מכלל דבשארי פליג אדרב' תלמוד להיפך מדפליג בעבדים דווקא מכלל דבשארי לא פליג ואם טעות הקולמיס הוא ורצה לומר מכלל דבשארי לא פליג א"כ שפיר מצינן לומר דפליגו אם אומרין באיסורי הנאה הש"ל ואולם אם דקדוק זה אלים כ"כ בפשטות מצי להקשות דהרי שם בגיטין פריך ממתני' דגזל חמץ ואסיק בתיובת' מ"ד השא"נ ל"ש היזק וא"כ איך בעי לו' דר"מ סבר השא"נ ל"ש היזק דהרי מדפליג ר"מ ברישא בעבדים מכלל דבסיפה מודה אמכם לע"ד אין זה קושי' כ"כ לומר מדתנן במתני' פלוגתא דר"מ ברישא מכלל דפליג בסיפא דהרי ע"כ צריך טעם דרבי פעם סתים מתני' ולא הביא החולק ופעם סתום והביא גם החולק יעוין פ"א ממסכת עדיות משנה ה' ובפי' הרמב"ם והראב"ד שם ולדבריה' ראה רבי לסמוך כי היכא דאיכא סניף על דברי ר"מ בעבדים ולא באיסורי הנאה והאות על זה דלא קאמר כדפריך שור הנסקל לאו דמרי בקיצור כגון שמסרו לשומר ור"ע לטעמי' אע"כ דאין הכרח וכיון שכן הדרן לתירוצינו דלעיל.