אמרי אש חלק חושן משפט· רבי מאיר אייזנשטטר
סימן א
ישאו הרים שלום חיים וברכה עד עולם לאהובי בני הרב וכו' מהו' מנחם נ"י אבדק"ק חוסט יע"א:
נעימות ימינך הגיעני וב"ה כי באת לחיים ולשלום למקומך יוסף ה' בחסדו לחזקינו ולאמצינו לתורתו ולעבודתו יפצנו ויצילנו מכל רע ובסתר כנפי חסדו יגן בעדינו ונעבדיהו באמת ובתמים בלי מונע ומבטל אמן כן יאמר ה':
יפה תמהת על הש"ך סימן א' סעיף קטן ב' על מה שכתב השו"ע דדברים שאינם מצויים אף על פי שיש בהם חסרון כיס אין דנין אותם אלא מומחים כגון בהמה שחבלה בחברתה והביא הש"ך בשם המהרש"ל ד"ה דה"ה נזיקין דאש ובור יע"ש וקשה דהרי לקמן סימן ת"י סעיף ל"ז הביא המחבר מחלוקת בשנים שהזיקו ומן אחד אינו יכול להשתלם וכתב וז"ל ולפי זה שור שדחף לבהמה בבור האידנא אינו משלם אלא ג' חלקים אף על פי שהשור פטור אף מהרביע שהרי אין דכין דיני קנסות אין בעל הבור משלם אותו בשבילו עכ"ל יע"ש. והנה לדברי מהרש"ל מאי חילוק יש בין דיני השור ובין דיני הבור דכמו שאין אנו דנין דיני שור שהזיק בהמה משום דלא שכיח כן נמי אין דנין דיני בור וקצת יש לדחות דהרי ע"כ אם אין אנו דנין דיני בור בזמן הזה לדעת הש"ך א"כ למה איכפל הטור והש"ע לכתוב דיני בור וע"כ משום דנ"מ אם תפס דלא מפקינן מיניה א"כ גם בהך דסעיף ל"ז אם תפס מן בעל הבור אינו יכול להשתלם רק ג' רביעי נזק לא כולו. וכפי מה שכתב הקצות החושן בסימן א' דיש לחלק בין דיני קנסות ממש לגזילות וחבלות דדיני קנסות ממש אין הנתבע חייב לצאת אפילו ידי שמים דכל שלא חייבוהו ב"ד מומחין אינו חייב כלל ואין צריך לצאת ידי שמים כדאיתא בירושלמי ספ"ג דכתובות (וקצת קשה דהאיך פשוט לכל דיני קנסות מעבדו של ר"ג דהתם שאני דאם אינו חייב אינו רשאי להוציאו דעובר על עשה דלעולם בהם תעבודו ומנ"ל לשאר דיני קנסות וי"ל) וא"כ יש לומר דהך דסי' ת"י מיירי לענין אם רוצה בעל הבור לצאת י"ש כמה הוא חייב ליתן לו וזה מדוקדק יותר בלשון הטור והשו"ע דהאידנא אין דנין דיני קנסות ועכ"פ חידוש הוא שלא העירו הש"ך והקצות החושן משם. ישיב ה' את שופטינו כבראשונה ויחזו עינינו במהרה בנחמות ציון וירושלים דברי אביך המעתיר בעדכם כל הימים:
הקטן מאיר א"ש