אמרי אש חלק אבן העזר· רבי מאיר אייזנשטטר
סימן פו
בעזרת השם יתברך יום ב' י"א אלול תריו"ד לפ"ק אונגוואר יע"א:
אין הפנאי מסכים לשאת וליתן בדברי תורה אשר כתב רק אומר אליו מה שתמה על הב"ש וכן על הב"י דהא בם לפני רבי היו כותבין גט ואפ"ה אסור לטלטלו. נראה דס"ל להב"י והב"ש דאיסור כתיבת תורה שבעל פה לא על הכתיבה לבד נאמר כי גם על הלימוד האיסור ומי שנסתפק לו דבר שלא נמצא מפורש בתורה שבכתב אין לו ללמדו מתוך הכתב רק ילך אצל חכם ורב ללמוד וכן משמע הלשון בגיטין דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרו בעל פה. ודברים שבעל פה אי אתה רשאי לאומרן בכתב והיינו הלימוד מאליו מן הכתב ואח"כ אמרו דבי ר"י האלה אלה אתה כותב ואי אתה כותב הלכות והיינו איסור הכתיבה ונראה זה ג"כ הטעם שמצינו בשבת ויבמות מצאתי מגילת סתרים ופירש רש"י מפני שלא היו כותבין הלכות כאשר היו שומעין דברי חכם שלא נשנה בבית המדרש היו כותבין אותו ומסתירין אותם. ולמה יסתירום אחרי אשר התירו לנפשם הכתיבה מפני חשש השכחה למה לא יגלום. אלא וודאי דאסור ג"כ ללמוד מתוך הכתב ואם נסתפק לו דבר בהלכות גיטין לא היה אדם רשאי לפשוט ספיקו בשומו לבו על הגט רק אל רב ומורה ילך לבקש תורה מפיו וזה היה קודם שהותר בימי רבי לכתוב תורה שבעל פה אבל אחרי שהותר בימי רבי לכתוב תורה שבעל פה משום עת לעשות וגו' וודאי מותרים ללמוד מה שיסתפק לאדם מתוך הגט. וכן משמע דאסור ללמוד מתוך הכתב הלכות אף שכבר יכתבו מתמורה דף י"ד ע"ב עיין שם. ואולם רבינו הב"י נמשך אחרי הרמב"ם שדעתו דבימי רבי התירו לכתוב המשניות וכן כל תורה שבעל פה. אבל מהר"י חביב בעל עץ חיים בהקדמתו לפירושו האריך להוכיח מדברי רש"י וכן מסוגית הש"ס דתמורה הנ"ל דלא נכתבה המשנה כלל בימי רבי ולא הגמרא בימי ר' אשי רק בדורות אחרונים ואני מצאתי כן מפורש בהקדמת הסמ"ג וכן נראה מדברי בעל המאור והרמב"ן בשבת ריש פרק כל כתבי ובזה וודאי סרה קושית הב"י על המרדכי וכבר כתבתי כן אל החכם מוהר"ר שלמה מאהר ז"ל כאשר שלח לי את אשר הדפיס נגד האומר דמתני' לא ככתבה וכתב הוא ז"ל שלא נשמע כזה מעולם. וכתבתי אליו כי כבר היה לעולמים. ואולם הגאון הר"ש הנגיד במבוא התלמוד גם הוא סובר שנכתב המשנה בימי רבי והוא היה בימי רב האי גאון כנראה בספר הקבלה לראב"ד. יסלח נא על כי לא השבתי אליו מה שכתב לי עוד בדין מיניקת כי אחרי שאהיה צועק על מה שעבר אין זה רק חילול השם בפני המון עם ה' ויד למלעיגים. וה' יבער קוצי כרמו ויטעהו שורק בב"א. מה שהקשה שם על רבה איך אומר חוששין לדרוסה הא כל מילי כרב ס"ל. אישתמיטתיה מה דאיתא שבת דף מ' ע"א כחומרי דרב עביד ולא כקוליה. ישמע ה' קולו ויהיה למשען לו. ויחזו עיניו במהרה בשוב ישראל לגבולו. ומלך ישראל וגואלו. בתוכם ישכון בהיכלו. במהרה בימינו אמן:
ידידו דש"ת הקטן מאיר א"ש: