אור ברסלב

אמרי אש חלק אבן העזר· רבי מאיר אייזנשטטר

סימן עב

סימן עא

בעזרת השם יתברך יום ה' כ"ג למב"י לפ"ק תר"ה לפ"ק אונגוואר יע"א:

החיים והשלום וברכות טוב עד עולם. לאהובי בני הרב המאור הגדול החרוץ ושנון. יפרח כתמר וישגה כארז בלבנון. לפני שמש שמו ינון. כקש"ת מוהר"ר מנחם ני' לנצח האב"ד דק"ק חוסט והגלילות יע"א:

מכתבך הגיעני וכו' גם אתנו בחסד ה' וכו' אודות כתיבת הגיטין בגלילות ההמה. הנה בעירך באמת יש כונה גימגומים בענין הנהרות הגם שבנהר טהייס אין ספק שאין צורך לכותבו אחרי שהוא חוץ לעיבורה של עיר וגם אין מסתפקין ממנו כלל. אבל בנהר נאדיאג שיש שם בית מכס ובית אכסניא והמה בכלל העיר היה ראוי לכותבו וכן הנהר חוסטיץ שהזכרת. והנהרות אשר בימות הקיץ יחרבו ויבשו לפי מה שנראה מדברי ג"פ בסימן קכ"ח סעיף קטן ל"ז כשיש שם נהר אחר אין צריך לכותבו ובאין שם נהר אחר יש לכתוב אותו וכמ"ש משפטי שמואל בשם מהרי"ק שכתב דאם יש מים בנהר בשעת כתיבת הגט יש לכותבו אף על גב דלעתים רחוקים הם מכזבים. ובזוהר פרשת בלק דף קצ"ג ע"א כתיב וישלח וכו' אשר על הנהר. על הנהרים מבעיא ליה וכו' ודאי הכי הוא דעל חד נהרא קיימא חזיר דמשמע דכשהו פוסק אין צריך לכתבו. ולזה כתב הגאון על ג"פ לחלק בין אין שם אלא הנהר הפוסק בלבד כותבין אותו. אבל כשיש שם נהר אחר אזי אין כותבין אותו כלל. ואח"כ כתב הג"פ דלפי שנראה מלשון מהרי"ק אין לכתוב שם הנהר הפוסק רק בשעה שיש שם מים אבל אם כותבין הגט בשעה שאין שם מים אין כותבין אותו כלל. ולפי"ז לכאורה אין צורך לחילוקו שכתב בין יש שם נהר אחר ובין אין שם נהר אחר רק דהשולח ממקום אחר כמו ששלח בלק אחרי בלעם לא היה יכול לומר ששלח מפתור על נהריים דמניין ידע דהנהר אז לא יחרב ולא ייבש ע"כ לא נאמר רק על הנהר משום דעל חד נהרא יתבא תדיר. אבל היושב בתוך העיר ורואה שם הנהרות מלאים אין ראיה מדברי הזוהר שאין לכתוב. ואיך שיהיה מחמת זה עצמו שצריך לראות בנהר אם יש שם מים אם אין. וכן מפני שאר הגימגומים אם אפשר למנוע מה טוב ומה נעים למנוע מתת שם גיטין בעיר עצמה. והנה במהר"ם פדווי סימן ה' נמצא שנמנעו באייזענשטאדט (אינינו אייזענשטאדט שבמדינה) מפני ספק שיש בנהרות ע"ש (וזה ימים רבים כתבתי על הטור בסימן קכ"ח דלפי מ"ש הג"פ דהב"י מפרש בתשובת הרשב"א בענין כתיבת הנהרות כפי' של מהרמ"פ אם כן צריך להגיה בב"י נוסח התשובה כמו שהוא בתשובה הנ"ל. אבל לפי הגירסא שלפנינו בב"י א"א כלל לפרש פירושו של מהרמ"פ. ואולם עוד כתב הג"פ לפרש בד"א ואז מגיה הג"פ בדברי הב"י א"ם "הין מסתפקין תמורת אם ה"ם מסתפקין). ואולם בכפר איזא לכאורה אין גימגום כלל דגם לפי המדברים בלשון קלילא אם כותבין א' לבסוף לא משתבש שבהרבה שמות נשים ואנשים אנו כותבין אל"ף לבסוף אשר לפי המדברים אין נרגש הברת קמ"ץ ורק בלשון קלילא כמ"ש נהר נאדיאג כמדומני כי הג"ע והאיפסילא"ן נקרא קרוב לדי"ע כמו שכותבין בגט דיארמוט ואם כן יתכן לכתוב נאדיאג כאשר כתבת:

זולת זה אשר כתבת כי החלשת מפני הטורח. הכה יש לאדם למוד כחות גופו לבלתי העמיד על נפשו משא כבד אשר לא יוכל לעשות וע"ז נאמר ושם דרך אראנו בישע אלהים ואמרו חז"ל דשם אורחותיו. והלל בלכתו למרחץ אמר לתלמידיו כי ילך לגמול חסד עם אכסניא דילי' ה' בחסדו ישמח לבבינו וישלח במהרה מבשר טוב משמיע ישועה והשיב לב אבות על בנים כו'. דברי אביך המעתיר בעדך:

הקטן מאיר א"ש:

תוכן העניינים

אמרי אש חלק אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה