אמרי אש חלק אבן העזר· רבי מאיר אייזנשטטר
סימן ע
בעזה"י. יום ח' כ"ג אדר תריו"ד לפ"ק אונגוואר יע"א.
ישפות ה' שלום וכל טוב לכבוד מחותני הרב המאוה"ג חרוץ ושנון. וריח לו כלבנון. לפני שמש שמו ינוי. כקש"ת מו"ה יוסף יואל ני' האבדק"ק יאבלנוב יע"א:
מכתבו עם העתק הוראת הגאונים קבלתי תמול. והנה מכמה ענינים לבי בל עמי בירד לעומק הדין עתה. ואם כל זאת לא החדלתי להשיב אמרים מעטים מפני הכבוד. והנה רבו הספיקות בשמות עירו הן ברוב היהודים וא"י היוונים נקראת סטאפטשעט וכן בסביבותי' רק השרים הדייטשען וגם עדל לייטע נקראת יאבלענוב. וגם בשטרות וכתובות נכתב שם יאבלענוב. וכתב מעלת כ"ת ני' כי שם סטאפטשענו כראה שנקרא על שם הכפר הסמוך שנקרא כן. וכתב הגאון דאע"ג דרוב היהודים וא"י היוונים קוראים שם העיר סטאפטשעט מ"מ כיון דמיעוט יהודים קורים לה יאבלענוב וגם השרים והעדלייטע קורים לה כן והוי תרי מיעוטי וחשיב כמחצה על מחצה לפמ"ש הר"ן בחולין דלכך פריך דלמא מעוף טמא הן דכיון דאיכא תרי מיעוטי חיישינן ה"ה כאן הוי תרי מיעוטי. לפענ"ד לא דמי כלל דהתם גבי ביצים כיון דאיכא מיעוט ביצים מן הטריפות א"כ נגרע הרוב דהרי איכא שני אופנים ביצים דאסורים. אבל כאן רוב ישראל ויוונים קוראים סטאפטשעט נהי דמיעוט ישראל קוראים העיר יאבלענוב אם בהצטרפות השרים והעדללייטע אכתי רוב ישראל והיונים רובם עליהם לא נחשב זה למחצה על מחצה דאכתי רוב יושבי העיר קוראים להעיר שם סטאפטשעט וקרוב לזה צריך לחלק אליבא דהר"ן הנ"ל דכל דאיכא תרי מיעינוי
לא אזלינן בתר רוב היכא דיש תרי מיעוטי וקשה דהרי ילפינן דאזלינן בתר הרוב ממכה אביו ואמו וגם ילפי' מעדים זוממין וקשה עדיין ממכה אביו דלמא לאו אבוה ודלמא טריפה הוא או העדים שמעידין עליו טריפה אחד מהם. והוי עדות שאין אתה יכול להזימה אע"כ כיון דאיכא נגד המיעוט בפני עצמו רוב גמור אין חוששין גם אם יש תרי מיעוטי ודווקא דומיא דביצים דפשיטא דאיכא עופות טמאים וגם טריפות בעולם והוי כמחצה על מחצה:
וגם בעיקר הדבר זר אצלי שיהי' העיר על שם הכפר היפך דרך הלשון שהכפר נקרא על שם העיר כמו מכפר לודים ללוד. ואין דרך כלל לקרוא שם העיר על שם הכפר הסמוך. מזה הי' כראה שמתחילה נקראת העיר בשם סטאפטשעט ואח"כ ע"י איזה סיבה נשתנה שם העיר לשם יאבלענוב ואולי מיום באו הדייטשען שם אז שר העיר הסב העיר לשם האחר וכיון שאנו רואים דאכתי רוב היהודים ויוונים בשם סטאפשעט לחזיקיןמהי' ראוי לומר שם סטאפטשעט הוא עיקר. ולסמוך על ההכרזה. הנה בנוב"י שחידש זה מבואר שם בסי' פ"ז בחאה"ע דלא הי' ספק כלל בשם שקורין הגוים ורק על שם ישראל. ובזה כיון שיכריזו שם העיר איך יהי' נקרא אצל ישראל ישתקע שם הראשון לגמרי אבל הכא הרי היוונים יקראו עוד להבא שם העיר כמלפנים וגם אצל ישראל הרי יקראו שם השני בגיטין ואף דע"י ההכרזה לא ישתקע שם סטאפטשעט מרוב יושבי' כלל:
והנה במדינה זו יש כמה קהלות קדושות שאין מסדרין שם גיטין רק בכפרים הסמוכין להעיר שאין ספק בשמותיהן בק"ק אייזענשטאדט ששם משכן כבוד של הגאון מהר"מ א"ש אין מסדרין גט כי אם בכפר הסמוך. ואחר חתונתי כאשר הייתי אצל מו"ח הגאון מו"ה דוד דייטש זצ"ל נסעתי עמו לסדר ט הוא ובית דינו לכפר הסמוך לסערדיהעל. ולזה אם היה מעכ"ת כי' נועץ עמי מתחלה יעצתיו אחר שיש כמה ספיקות גם בשם יאבלענוב איך יש לכתוב כזאת יעצתיו כי כאשר יבוא לפניו לכתוב גט יסע לכפר סטאפשעט ושם יסדרנו. ובזה אין שום גמגום לכאורה אבל אינני לסתור דברי הגאונים כלל. ויכול מעכ"ת לעשות כרצונו ואינם צריכין להסכמתי בפרט כי אפפוני ענינים שונים כאשר אמרתי בראשית מכתבי ולא יכולתי לעיין כלל בזה רק בשעת כתיבה העולה על דעתי. וה' בחסדו יצילנו משגיאות. ויראנו מתורתו נפלאות. ו עשה במהרה עמנו לטובה אות. דברי מחותנו הכותב בחפזי מאד. הק' מאיר א"ש: